תוך כדי נישואיהם, גילה האב שאשתו בהריון מאדם אחר, עילה שהצדיקה גירושין. 18 שנים אחר כך הוא ביקש למחוק את רישומו כאב הילד במשרד פנים מחשש שיזכה בירושתו. בית המשפט לענייני משפחה דחה לאחרונה את הבקשה, והסביר כי קביעה שכזו תהפוך את הילד לממזר.
ב-1996 נולד הילד, שנרשם במשרד הפנים כבנם המשותף של בני זוג שנישאו ב-1989. כשנה לאחר הלידה, בני הזוג התגרשו, והאישה ניהלה מערכת יחסים עם גבר אחר, ממנו נולדו לה מספר ילדים.
לייעוץ בתחום
פנו ל- עורך דין משפחה
במאי 2013 הגיש הגרוש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, וביקש לשלול את אבהותו, משום שלטענתו האב הביולוגי הוא בן זוגה הנוכחי של גרושתו.
היועמ"ש במחלקת רווחה ובית הדין הרבני הגדול סברו שאין לבצע בדיקת רקמות, משום שעולה חשש ממשי לפגיעה בכשרותו של הילד, דבר שיגרום לו לנזק.
ההליכים התארכו כשנה, וכשהילד כבר בגר והגיע לגיל 18, פנה אליו בית המשפט כדי לשמוע את דעתו בנושא. הילד התנגד לביצוע בדיקת הרקמות, שעלולה לפגוע באפשרותו להינשא אם יתגלה שהוא ממזר.
הגרוש הסביר כי הוא מבקש לדעת את האמת, ולאחר מכן למחוק את שמו כאביו של הילד, מאחר שברור לכל, כולל לילד, כי אין ביניהם קשר דם. הוא סיפר שבמאי 1996 הגיעה אשתו לשעבר, שהייתה בהריון, לדיון בבית הדין הרבני, והסבירה כי היא בהריון ממישהו אחר, ולכן בית הדין הורה להם להתגרש.
הגרוש המשיך והסביר כי למעשה אין לו קשר עם הילד, והעובדה שגרושתו מעולם לא ביקשה עבורו מזונות מחזקת את טענתו כי הילד אינו בנו הביולוגי. הוא הסביר כי הוא מתעקש למחוק את הרישום, משום שזכותו הטבעית היא להתנגד למצב בו ילד זר יירש אותו לאחר שילך לעולמו. הוא הוסיף כי הצהרה שכזו לא תפגע בילד, משום שלא מדובר בקביעת מעמד אישי בבית הדין הרבני.
הילד והגרושה טענו שהיענות לבקשת התובע תפגע בטובת הילד שיוכרז כממזר. הם הסבירו כי התובע יכול להסתפק בהסדרת הירושה בצוואה או בכל דרך חוקית אחרת. עוד הם טענו כי במשך 18 שנה התובע לא פצה פה, וזו סיבה נוספת המצדיקה את דחיית הבקשה.
מחיר האמת
השופטת אסתר ז'יטניצקי-רקובר דחתה את התביעה.
לדעתה, טענת התובע בנוגע להורשת עזבונו אינה נימוק חזק מספיק המצדיק פגיעה בכשירותו של הילד להינשא, בפרט כשקיים פתרון לבעיה באמצעות שלילת הירושה מראש. השופטת פירטה שהמקרים בהם הותר לבצע בדיקה גנטית בילד, למרות החשש לפגיעה, היו מקרים קיצוניים כמו מניעת סכנה לחיי אדם, וזה אינו המצב כאן.
עוד הסבירה השופטת כי את מחיר האמת ישלם הילד על לא עוול בכפו. כתם של ממזרות יפגע ביכולתו וביכולת ילדיו להינשא – לא מדובר בעניין של מה בכך, אלא בכתם לדורות.
לפיכך השופטת בחרה את טובתו של הילד על פני חקר האמת והחליטה לדחות את התביעה, כאמור.
לקריאת פסק הדין
- ב"כ התובע: עו"ד רמי רובין
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ורדה אפרת, עו"ד צחי בריילובסקי
* עוה"ד יונתן אליאס ואברהם קורחוב עוסקים בדיני משפחה
** הכותבים לא ייצגו בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין