"מזרח ומערב" המקורית טענה כי חברה נוספת הקרויה בשם זה הפרה פסק דין שאסר עליה לשווק את מרכולתה בסיטונאות. ביהמ"ש בדק היכן עובר הגבול שבין מכירה סיטונאית לקמעונאית.
הכל החל בהסכם שנחתם ב-1997 בין שתי החברות המשווקות מזון מהמזרח הרחוק ושמן כמעט זהה. בהסכם נקבע שהחברה הקרויה "מזרח ומערב מזון" תעסוק בקמעונאות בלבד, ואילו התחום הסיטונאי יהיה בידיה של "מזרח ומערב יבוא ושיווק".
זקוקים לייעוץ בתחום העסקי?
פנו ל - עורך דין דיני חוזים ומסחר
למרות זאת, בשלב מסוים החלה האחרונה להרחיב את פעילותה גם לתחום הסיטונאי תחת השם "מזרח ומערב", בניגוד למוסכם והוגשה נגדה תביעה. בפסק הדין, שניתן בינואר 2014, נקבע כי הנתבעת הפרה את סימן המסחר של התובעת וביצעה עוולה של גניבת עין וניתן נגדה צו מניעה. ערעור שהגישה על פסק הדין עומד להכרעת בית המשפט העליון בימים אלו ממש.
אלא שלטענת התובעת, גם אחרי מתן הצו המשיכה הנתבעת להשתמש בשם "מזרח ומערב" בהפצה סיטונאית תוך הפרת סימן המסחר שלה, ועל כן היא הגישה נגדה בקשות לפי פקודת ביזיון בית המשפט.
כך, לטענת התובעת, כשמבצעים חיפוש של "מזרח ומערב" ב"גוגל" עולה התוצאה שהנתבעת מוכרת מוצרים גם לרשתות המזון ולא רק ליחידים. יתרה מזו, במספר סניפים של "ויקטורי" ו"עדן טבע מרקט" נתלו שלטים של "מזרח ומערב על יד מוצריה של הנתבעת.
תגובת הנתבעת הייתה כי אין לה כל אחריות לתוצאות החיפוש הטבעיות שמופיעות בגוגל. בנוגע לשלטים תלתה הנתבעת את יהבה בטענה שמי שתלה אותם הן הרשתות עצמן והיא אפילו פנתה לוויקטורי וביקשה להחליף את השילוט, אף שלטעמה מכירה לרשתות שיווק אינה נחשבת לסיטונאית והיא רשאית לעשות זאת.
נסיון עקיפה
השופטת ד"ר דפנה אבניאלי מבית המשפט המחוזי בתל-אביב ציינה שמפאת היותו של צו הביזיון הליך אכיפה קיצוני, שבצידו קנס או מאסר, יש להשתמש בו במקרים מתאימים בלבד, ורק כשאין ברירה אחרת.
ככל הנוגע למנוע החיפוש מצאה השופטת שאין הצדקה להוצאת הצו. לשיטתה, השאלה מי "שולט" בתוצאות החיפוש בגוגל מצריכה בירור לעומק בהליך משפטי נפרד. השופטת קבעה כי בקשת הביזיון תלויה בקביעותיו של פסק הדין שמבקשים לאכוף במסגרתה, ובמקרה הזה הוא אינו כולל כל הוראה בדבר פרסום באינטרנט, ועל כן לא ניתן להתייחס לנושא זה, מעניין ומאתגר ככל שיהיה.
לעומת זאת, השופטת הסכימה עם התובעת בנוגע לסוגיית השלטים ברשתות השיווק.
השופטת בחנה את משמעות המונחים "סיטונאות" ו"קמעונאות" במילון ובחקיקה ולאחר מכן קבעה כי מכירה בקמעונאות היא ליחידים, ומשכך, הנתבעת רשאית להשתמש בשם "מזרח ומערב" כשהיא מוכרת מוצרים לאנשים פרטיים, מסעדות ומעדניות, אך לא כשהיא מוכרת מוצרים לרשתות השיווק.
"מכירה לרשתות השיווק... איננה מכירה קמעונאית, אלא היא מכירה סיטונאית של מוצרים, המוזמנים על פי שיקול דעתן של רשתות השיווק באמצעות קניינים של אותה רשת", כתבה השופטת בהחלטה ופסקה כי המכירה לרשתות היא הייתה נסיון לעקוף את הוראות פסק הדין.
השופטת הוסיפה שהנתבעת גם לא טרחה להעיד מי מעובדי הרשתות כדי להוכיח שהם אלה שתלו השילוט וגם הטענה שביקשה מרשת ויקטורי להפסיק את התופעה לא הוכחה.
בסיכומו של עניין קבעה השופטת שהנתבעת הפרה את האיסור למכור בסיטונאות תוך שימוש בשם "מזרח ומערב". השופטת הורתה לה להפסיק זאת לאלתר והטילה עליה השופטת קנס יומי של 2,000 שקל עד שתודיע כי ביצעה את צוו של ביהמ"ש.
- ב"כ המבקשת (התובעת): עו"ד גבריאל קרמר
- ב"כ המשיבים (הנתבעים): עו"ד שי שרביט, עו"ד איתי ויגודה
* עו"ד אבי מורה שותף במשרד עורכי הדין מורה טובים, מסדה כהן, עוסק בדיני חברות ומשפט אזרחי-מסחרי
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין