לפסק הדין בעניין עיריית עפולה נ' לויט
האם מי שרכבו נושא תו נכה רשאי לחנות בכל מקום העולה על רוחו? המקרה הבא, של מי שהגיע לטיפול רפואי בבית החולים "העמק" בעפולה, מדגים יפה את ההבדל בין מיתוס למציאות. לידיעת ציבור הנכים.
בשנת 2012 הגיע גבר בן 63 למרכז הרפואי "העמק" בעפולה וחנה את רכבו באזור אסור, המסומן באדום-לבן. האיש הניח שתו הנכה שלו מאפשר להשאיר את רכבו באזור ועל כן סירב לשלם את הדוח שרשם לו פקח חניה עירוני. העניין הגיע עד לבית משפט השלום בבית שאן.
הפקח, בשם עיריית עפולה, טען כי רכבו של הנאשם גרם להפרעה ממשית לתנועה בעומדו על ציר מרכזי של בית החולים, עליו נעים כלי רכב המספקים למקום ציוד ואספקה, וכן כוחות ביטחון והצלה בשעת חירום. זהו אזור האסור לחניית כל כלי הרכב, טען הפקח, וטענותיו אוששו בתמונות שהוצגו לבית המשפט.
הנהג הנאשם טען תחילה כי לא ידע שאסור לחנות במקום, ולאחר מכן טען שנאלץ לחנות באזור האסור כיוון שמיהר ולא מצא חניה רגילה או חניה לנכים. לדבריו, היה בטוח שתו הנכה מגן עליו מפני דוח וכי לדעתו כלל לא הפריע לתנועה. הוא הוסיף שעמד במקום לזמן קצר ולצורך טיפול רפואי.
חניה אסורה- רק אם הרכב לא מפריע
השופטת אינעאם דחלה שרקאוי ציינה בפתח דבריה, כי הזכות שמקנה החוק לנכה לחנות במקום שאין החניה מותרת בו היא אינה זכות מוחלטת והיא נמדדת בהתאם לנסיבות וכל עוד החניה אינה מסכנת את הולכי הרגל או גורמת להפרעה ממשית בתנועה. השמירה על הסדר הציבורי בכבישים ובמדרכות היא אינטרס ציבורי מהמעלה הראשונה, ציינה השופטת.
השופטת הסבירה שקיומה של ההפרעה הממשית הוא אובייקטיבי ואינו תלוי בשיקול דעתו של הרכב החונה: ייתכן שברגע החניה נראה לנהג שאין במעשהו משום הפרעה לתנועה, אולם בשעה שלאחר מכן יפריע הרכב החונה לתנועה ויהווה גם סיכון.
מדובר בהפרעה פוטנציאלית, קבעה השופטת, שגם אם לא התממשה בפועל הרי היא אסורה. מאותה סיבה, ציינה, אסורות גם החניה על המדרכה והחניה במקום המוקצה לחניית נכים, גם אם אין אף נכה המבקש לחנות בו באותו רגע או לאחר מכן.
השופטת דחתה את טענות הנאשם והרשיעה אותו בעבירה של חניה במקום אסור. נגזר עליו קנס בגובה 250 שקל.
שימוש מושכל בזכות החניה
לדברי עו"ד שושנה צמרת, העוסקת גם בדיני תעבורה, חניית נכה במקומות אסורים, על אף שמטרתה לסייע ולהקל על חיי הנכים, אסור שתבוא על חשבון פגיעה באזרחים אחרים. החוק קובע סייגים ברורים וחד משמעיים המתירים חניה שכזו, ביניהם מניעת הפרעה לתנועה, מניעת הפרעה למעבר הולכי רגל, וחובת ההוכחה כי לא היה באותו אזור מקום חניה אפשרי אחר.
"טענות מסוג משך זמן החניה או מטרתה", מוסיפה עו"ד צמרת, "בין אם מדובר בטיפול רפואי או בכל מטרה אחרת, לא תעמודנה לזכות הנאשם כפי שלא תעמודנה לזכות כל אזרח אחר, ובכך מתקיים שוויון בין הנכה לאזרח מן השורה". מאידך, מוסיפה עו"ד צמרת, אם חנה הנכה במקום אסור והוכיח כי עשה כן כיוון שלא היתה לו אפשרות אחרת וניכר כי השתדל למזער את ההפרעה לציבור, יעמוד החוק לזכותו.
"במילים פשוטות: מי שינצל את החוק לרעה יורשע בדין ומי שישתמש בזכות זו בהגינות - יזכה להגנת כנפי החוק", מסכמת עו"ד צמרת.
לפסק הדין בעניין עיריית עפולה נ' לויט
למדור: תעבורה
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין