ההסתדרות הפסידה במלחמה: האזורי לעבודה אישר את החלטת הנהלת "מפעלי ים המלח" לאסור על עובדים לישון במהלך משמרת לילה, אף שמדובר בנוהג של שנים שנקלט לחוזה העבודה.
במסגרת תפקידים, המפעילים העובדים במפעל המלחים של "מפעלי ים המלח", מחויבים לעבוד לעיתים במשמרות כפולות (16 שעות עבודה).
סדר עבודה זה הביא להתפתחות נוהג שינה במהלך משמרת הלילה בקרב המפעילים. כך שמפעיל שעבד בצהריים והמשיך למשמרת לילה יכול היה לישון במהלכה באישור אחראי המשמרת.
לאורך השנים הנהלת המפעל לא אסרה על הנוהג אף שידעה עליו. בשנת 2000 הייתה זו הפעם הראשונה שבה ההנהלה התייחסה לעניין ופיטרה שני מפעילים שנתפסו ישנים במשמרת, אולם לאחר מכן חזרו העובדים לשגרתם. בתחילה השנה, בעקבות ביקורות משנים קודמות, החליטה ההנהלה להוקיע את הרגלי השינה של המפעילים והוציאה הוראה האוסרת על כך.
לכתבות נוספות בנושא:
ההוראה קוממה את מועצת העובדים, שהכריזה "חרם" על המפעל והורתה לעובדים שלא לעבוד במשמרות כפולות. משלא ניתן היה לאייש את המשמרות הדמימה ההנהלה את המפעל.
משא ומתן בין ההסתדרות, המועצה והחברה הניב במרץ 2014 הסכם זמני, שאפשר את החזרה לעבודה. עם זאת, הצדדים לא הגיעו להסכמה מהותית באשר לשאלת השינה וההסתדרות פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יחד עם מועצת העובדים, בבקשה שיצהיר שהשינה במשמרת הלילה מותרת.
ההסתדרות טענה שהחברה לא הייתה רשאית לשנות את נוהג השינה באופן חד-צדדי ומבלי לקבל את הסכמת המועצה.
הנהלת החברה טענה ששינה בעבודה מהווה עבירת משמעת לפי התקנון כך שמעולם לא היה נוהג שינה מוסכם במפעל. היא הזכירה שבשנת 2000 פוטרו שני מפעילים שנתפסו ישנים. בכל מקרה, טענה החברה, שכבעלת המפעל היא רשאית לשנות נהגים ולאסור עליהם.
נוהג לא בטיחותי
השופט אילן סופר קבע שההסתדרות הוכיחה את נוהג השינה (המוגבל רק לעובדים שעבדו משמרת כפולה מהצהריים ולאורך הלילה), שבמשך שנים החברה העלימה ממנו עין כדי להימנע מעימות עם העובדים. לפי משפט העבודה, נוהג זה יצר תנאי שנקלט בחוזה העבודה.
עם זאת, הסכים השופט עם טענת החברה שכמעסיקה היא רשאית לשנות את סדרי העבודה, ככל שהיא עושה כן בתום לב, מסיבות ענייניות ובמטרה לשפר ולייעל את התפקוד במפעל.
השופט הוסיף, שמאחר שאיסור על שינה אינו משפיע כלכלית על העובדים, החברה גם לא הייתה צריכה לקבל את הסכמת מועצת העובדים לשם כך, אולם ראוי היה שתשמע את עמדתה.
כמו כן, ובהסתמך על חוות דעת מומחה בעניין תקינות השינה במשמרות, פסק השופט שהשינה במפעל אסורה ואינה בטיחותית ולכן החברה הייתה רשאית לאסור עליה וגם לא ניתן להצהיר על המשך הנוהג. עם זאת, מאחר שלפי חוות דעת המומחה, בכל משמרת חייבים להיות שלושה מפעילים ערים, הציע השופט להנהלה לאפשר את השינה למפעיל אחד כאשר במשמרת ישנם ארבעה מפעילים ותנאי העבודה מאפשרים זאת.
לבסוף, השופט הסב את תשומת הלב להשפעת מעשי המועצה על כיסם של עובדי המפעל: לסולידריות שהפגינו היה מחיר, וגם אלה שכלל לא היו קשורים לסכסוך לא זכו לשכר מלא בתקופת ההדממה.
- ב"כ המבקשות: עו"ד גדעון רובין ועו"ד רן גפטר.
עו"ד מנחם מעיין עוסק בתחום דיני עבודה.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין