אב לארבע בנות ביקש להכיר בזכאותו ליום עבודה מקוצר. המדינה התנגדה בטענה שהוא לא עומד בחלק מהתנאים. ביה"ד דחה את טענותיה.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע כי בענייני הורות כל הטבה שניתנת לאישה במקום עבודתה תינתן גם לגברים. כך למשל, זכאות לקיצור יום עבודה תינתן גם לעובד, כל עוד זוגתו מועסקת ואינה מנצלת בעצמה את הזכאות.
לשאלות על דיני עבודה:
פורום דיני עבודה
זכותן של מורות שהן אמהות לילדים עד גיל 14 עוגנה בהסכמים קיבוציים שונים, וחלו אך ורק על מורות אמהות.
אב לארבע בנות, שעובד כמורה כבר 22 שנה ואשתו עובדת כאחות ב-80% משרה, הגיש נגד המדינה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע תביעה להכרה בזכאותו ליום עבודה מקוצר.
הוא טען כי במהלך השנים פנה למדינה בבקשה לממש את זכאותו לקיצור יום העבודה, אולם כל פניותיו נענו בשלילה, שכן לעמדת המדינה הוא אינו זכאי להטבה מאחר שבת זוגו אינה מועסקת במשרה מלאה.
לטענתו, מתן ההטבה למורים שהם אבות רק אם בת זוגם מועסקת במשרה מלאה, בזמן שמורות אימהות זכאיות להטבה שעה שהן עצמן מועסקות ב-80% בלבד, היא הוראה מפלה.
בנוסף, הוא ביקש להורות למשרד החינוך לשלם לו פיצוי רטרואקטיבי עבור שנים בהן היה זכאי, לטענתו, ליהנות מההטבה – מאז היום בו נולדה בתו הבכורה בשנת 2002.
המדינה טענה, בין היתר, כי הדרישה שלפיה על בת הזוג של מבקש ההטבה לעבוד בהיקף משרה מלא מתיישבת עם הוראות תקשי"ר משרד החינוך, שמפנה לטופס, ובו התנאי שבת זוגו עובדת עד השעה 15:30.
לשיטתה, מכיוון שיום עבודה בשירות המדינה מתחיל בשעה 7:30, הרי שצירופה עם הדרישה לעבודה עד השעה 15:30, יוצר יש מעין דרישה חדשה לעבודה במשרה מלאה.
המדינה הוסיפה כי הדרישה שבת הזוג של מבקש ההטבה תעבוד במשרה מלאה מופיעה במפורש בנהלי "אופק חדש" (הרפורמה משנת 2008 ).
הנחיות מנוגדות לחוק
נשיאת בית הדין השופטת אורלי סלע קבעה כי לתובע יש זכות לקיצור יום עבודתו, ותנאי ההעסקה של זוגתו אינם גורעים מזכות זו.
אין שום חובה שבת זוגו של מבקש ההטבה תהיה עובדת מדינה, כך שלא ברור מדוע יש לצאת מנקודת הנחה שהיא בכלל מתחילה לעבוד בשעה 7:30, העירה השופטת למדינה.
כמו כן, השופטת סקרה את התקשי"ר, והבהירה שהוראותיו אינן כוללות דרישה לעבודה במשרה מלאה של בת הזוג.
בנוגע לנהלי אופק חדש, השופטת הסבירה כי מדובר בהנחיות פנימיות בלבד, שאינן יכולות "לעמוד" כשהן מנוגדות להוראות החוק.
"דרישת הנתבעת בהתאם להנחיותיה אינה עולה בקנה אחד עם דרישת המחוקק", כתבה השופטת.
עוד ציינה השופטת כי התנית ההטבה בכך שבת זוג שכירה תהיה מועסקת במשרה מלאה, בזמן שאין הוראה דומה לעניין עובדת אם, מהווה הפליה אסורה.
בנוגע לפיצוי כספי רטרואקטיבי, השופטת קבעה כי התובע זכאי לפיצוי רק החל מדצמבר 2012, שהוא המועד בו הגיש את מלוא המסמכים, כולל אישור המעסיק של אשתו על כך שהיא לא מקבלת קיצור יום עבודה בגין הורות.
בסופו של דבר נקבע כי המדינה תשלם לתובע פיצוי על אובדן זכאותו לקיצור יום עבודה החל מסוף 2012, ובהתאם להסכמות הצדדים בנוגע לשוויה הכספי של ההטבה.
היות שהמדינה הביעה נכונות לערוך "בחינה מחודשת" של נהליה ואף הגיעה להסכמות בעניינים שונים עם התובע, השופטת החליטה שלא לפסוק לחובתה הוצאות משפט.
- ב"כ התובע: עו"ד כנעני שמעון
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שלומי ירדן
* עו"ד אורית גליקין עוסקת בדיני עבודה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין