זוגות רבים העומדים בפני גירושין בוחרים לפתור את המחלוקות ביניהם באמצעות גישור. אם גם אתם ניצבים בפני ההליך, מדריך זה יסייע לכם ללמוד כיצד להשתמש בטקטיקות כמו שפת גוף, טון דיבור, בחירת המילים הנכונות וכלים נוספים בכדי להצליח בהשגת מטרותיכם.
קבלת החלטות במשא ומתן מושפעת לרוב מגורמים שאינם בהכרח מודעים; אין באפשרותנו לנהל את מחשבותיו של הצד האחר, אך יש ביכולתנו להניע אותו לשיתוף פעולה. באמצעות הדרך בה נבחר להתנהל מולו, נוכל להשפיע על רגשותיו ותגובותיו. לפניכם מספר דרכי פעולה שתתרומנה לכם להעביר המסר בצורה הטובה ביותר:
מה עלינו לעשות, במקרה בו צד אחד מעוניין בגישור אך הצד השני רוצה "מלחמה". איך רותמים אותו להליך?
ישנם מקרים רבים בהם רק צד אחד מעוניין לקיים את הליך הגישור, וגם נסיונות שכנוע רבים לא מצליחים לרתום את הצד השני לשיתוף פעולה. במקרים בהם אין הסכמה הדדית, אין ביכולתינו לחייב את הצד האחר להשתתף בהליך הגישור. במקרה זה עליכם 'לתת' לפני שהתחלתם לגשר באופן רשמי. אם צד אחד מעוניין בהליך גישור, והצד השני מתנגד לו על הסף, אציע לכם לשקול את האפשרות להתפשר עם הצד המתנגד לגישור על סוגיה שחשובה לו בנושא הסכסוך, ולהציע לו את הסכמתכם על נושא שיבחר במסגרת הגישור, בתמורה להשתתפותו בהליך.
כתוצאה מכך תוכלו להשיג שיתוף פעולה וגם להבטיח שסוגיה זו כבר הוסכמה בינכם ואינה תעלה עוד במהלך הדיונים.
שפת גוף כטקטיקה במשא ומתן
שפת הגוף היא דרך להעברת מסרים סמויים, לעיתים אנו לא מודעים עד כמה היא משפיעה על סביבתנו. חשוב להיות מודעים למסרים שאנו מעבירים באמצעות שפת הגוף- האם היא תורמת לנו ולהליך הגישור? האם היא עוזרת לנו להעביר את המסר כפי שהיינו רוצים להעביר? או האם יש בה כדי להסגיר את החששות שלנו? בחנו את תנועות הגוף שלכם.
באמצעות תנועות הידיים ובאופן בו אנו יושבים על הכיסא, ביכולתנו לשדר ביטחון ונחישות או להיפך- מתח וחרדה. בדומה לכך גם טון הדיבור שלנו אשר משמש כ"מוסיקת הרקע" למילים בהן אנו משתמשים, והכל יחד משפיע על האופן בו יגיב הצד השני.
לדוגמה- אם ברצונכם לציין דבר מה החשוב לכם והוא תלוי בנכונותו של צד השני, הטו את גופכם לכיוונו, התקרבו קצת עם הכסא, מסתבר כי פעולה פשוטה שכזאת יכולה ליצור עניין גדול. אם אתם ברמת קרבה מספקת, שלחו אליו יד, מגע מכל סוג שהוא יוצר קרבה ומחויבות בלתי פורמאלית; אפשרות נוספת היא למזוג לשניכם כוס מים מהקנקן שנמצא על השולחן; עשו כל פעולה פיסית שמפגינה התכנסות וקרבה אל הצד השני. הרבה יותר קשה לסרב לאדם שיש לו כוונות טובות כלפיך. אל תהססו לעמוד במבחן התוצאה כשבקשתכם תענה בסירוב. שום דבר בהליך הגישור לא נחתם ללא הסכמה משותפת, ובהמשך גם אתם תיתבקשו להסכים על דבר מה עבור הצד השני. הוו לו דוגמה כמה פשוט ונעים לעשות זאת.
כיצד ניתן להשתמש באווירה הפורמאלית לטובתכם?
נוכחות המגשר מעודדת סגנון תקשורת חיובי, המאפשר לצדדים להציג את מטרותיהם מחדש, ובשל כך גם מאפשרת לצד השני להקשיב ולבחון כיצד בן הזוג שלו מציג את עצמו. זוגות רבים יוצאים מנקודת הנחה שהם מכירים את בן/ת הזוג שלהם, יודעים בדיוק כיצד יחשוב, ידבר ויפעל; זו הזדמנות חשובה עבורכם, באמצעותה תוכלו לגלות דגשים חדשים שלא הבחנתם בהם קודם לכן, ובשל כך גם תוכלו להשפיע על האופן בו יתנהל מולכם הצד השני במהלך הגישור. בשלב ההתחלה של ההליך השיח מאופק, שקול ורציונאלי, בשל הרשמיות של שלב ההיכרות, זהו השלב הראשוני בפגישות הגישור. נוכחותו של המגשר עוזרת לכם למתן את דרכי הפעולה שלכם. אפשרו לצד השני להשמיע את דבריו ללא הפרעות. ככל שהפגישות מתקדמות, לאוירת ההיכרות הראשונית יש נטייה להתחלף בשיח חופשי ומשוחרר אשר עלול להחזיר את דפוסי התקשורת הישנים בינכם.
רצוי לשמר את האווירה הראשונית והרשמית, דרכה ניתן להעביר את המסר לצד השני בצורה הטובה ביותר וכך גם להגיע לתוצאות חיוביות יותר.
יתרון הסובלימציה (הפיכת השלילי לחיובי)
אנו מתקשרים באופן רשמי עם זרים ובאופן בלתי- רשמי עם מקורבים. דמיינו שבן- הזוג שלכם הוא איש זר לחלוטין ומטרתכם להעביר לו מסר חדש. סביר להניח שאילו הייתם מעבירים מסר לאדם שלא פגשתם מעולם, הייתם משתמשים בכללי נימוס בסיסיים שהייתם רוצים להזדהות על פיהם.
השתמשו נכון באינטונציה
"דברי חכמים נאמרים בשקט".. השתדלו לדבר בווליום נמוך. דיבור שקט גורם לצד השני להתרכז יותר בדברינו. כשאתם רוצים להעלות סוגיה שעלולה להוות קושי מסוים אצל הצד השני, השתדלו לומר את הדברים בחיוך אשר יוצר צליל רך וחיובי למילים שלנו.
בחירת המילים
הימנעו ממשפטים שמתארים את התקשורת הקודמת בינכם כמו "כבר דברנו על זה אלף פעם", "הוא תמיד צודק", "היא חושבת שהיא יודעת הכל". אם תתייחסו להליך הגישור כאל הזדמנות לייצר שיח חדש בינכם, איזכור של השיח הקודם עלול לעורר תגובה בלתי- רצויה אצל הצד השני. משפטים מהסוג הזה לרוב מתפרשים כהטלת ספק ביכולתו של בן הזוג שלכם לייצר שיח חדש, ובשל כך גם להכשיל את השיח בהליך הגישור.
ישראלים או מה?
לרבים מאתנו יש נטייה להשתמש במילים שליליות להעברת מסר חיובי. לדוגמה: "לא מאמינה שהצלחת!". "אתה פשוט הורס!" לטווח הארוך, למטען שלילי של מילים יש נטייה להשפיע על האופן בו אנו חושבים וגם נתפסים בעיני אחרים. גם לציניות אין הרבה מקום בשיח טעון ורגשי שכזה ולכן לא כדאי להשתמש בה. במקום לומר "לא, אתה פשוט משהו" כשהוא לא משהו, עדיף לא לומר כלום.
הימנעו מהכללות וממילים שליליות כגון: "לא!".. "אף פעם"... "כל הזמן"... "תמיד".. הכללה יוצרת תחושה שגם הדברים החיוביים שמתקיימים בינכם לא מקבלים תגובה מוערכת. השתמשו במילים שאינן חד משמעיות, כגון: "ברוב המקרים", "לפעמים", "לעיתים" ו"ייתכן".
הדרך להשגת המטרות
אחד ממנגנוני ההגנה שבני זוג רבים מאמצים ורובנו ככלל, היא ההתקפה, אך זו ברוב המקרים פועלת לרעתנו.
הליך הגישור שומר על איזון יחסי הכוח בין הצדדים; צד שרוצה להשיג מטרה מסוימת לא ישיג אותה בתוקפנות, מכיוון שאין לו יכולת לכפות את רצונו על האחר. במקרים בהם בכל זאת כפייה מתאפשרת, לרוב הצד השני ירגיש מובס ויחפש דרכים לשנות את התוצאה במקום לקבל אותה. כאשר צד מתגונן- הוא עלול להצטייר כ"אשם", וכאשר צד תוקף הוא עלול להצטייר כ"מאוים", ולכן, רצוי להחליף את מנגנוני ההתקפה וההגנה בהקשבה והכלה. אין זה אומר שאין מקום לבטא כעס, פוגענות ותסכול , אך לכל ביטוי כזה יש דרך וגם השלכות.
אז איך עושים את זה?
הגדר לעצמך את מטרותיך מהגישור בכללותו ובכל אחת מהפגישות בנפרד. מומלץ כי הצדדים יציגו אחד בפני השני את הנושאים עליהם היו רוצים לדון.
בהקשר זה, יש חשיבות גם לסדר הכרונולוגי שמציגים את הדברים. ברוב המקרים תוכלו להתייחס לנושאים הראשונים שבן הזוג שלכם מעלה כאל הנושאים החשובים ביותר עבורו, וחשוב להתייחס אליהם בהתאם. לרשימת הנושאים שלכם צרפו גם מטרות שנועדו לשרת את הצד האחר, שכן זו דרך ליצירת הזדהות ורכישת האמון של הצד השני.
עם זאת, כדאי להיות מוכנים גם לאפשרות שהצד השני יטיל ספק בכנות כוונותיכם. ייתכן שיופנו אליכם גם הערות ציניות וסרקסטיות, הדרך הנכונה להתמודד איתן היא להתעלם או לנסות להזכיר לצד השני שלשניכם יש עניין משותף- הילדים, ולכן חשובה לכם גם טובתו.
סייג לחוכמה שתיקה
אין להתפרץ לדבריו של האחר, גם אם המידע שהוא מוסר במהלך הפגישה לא מדויק ואף שקרי. קחו דף ועט וציינו לכם בנקודות את הדברים שהייתם רוצים להתייחס אליהם בסוף דבריו. יש לכולנו נטייה "לקפוץ" להגנתנו, אך זיכרו שגם תורכם לדבר יגיע. אפשרו למגשר במקרים כאלה לפעול להגנתכם. גם כשההתנהלות בינכם אינה הדדית, השתדלו להימנע מהערות "מחנכות" או "מטיפות", העלולות לייצר אנטגוניזם כמו "אני שתקתי בזמן שדיברת" או "אני חשבתי גם עליך כשהצבתי את מטרותיי", תרשו למגשר להנחות את השיח.
כדי לרכוש אמון צריך להאמין
כשאתם חושפים את חששותיכם אתם יוצרים אצל הצד השני תחושה שאתם סומכים עליו. קחו בחשבון שהאופן בו תציגו את החששות שלכם ישפיע על האופן בו יגיב הצד השני- הזדהות ואמפתיה אל מול שימוש בפחדיכם ככלי מיקוח להשגת מטרותיו.
החששות הבולטים שמלווים כל זוג בהליך הגירושין הוא הטיפול בילדים וההתנהלות הכלכלית שלאחר הפרידה.
שימוש בפנייה למגשר כטקטיקה להעברת מסר שאינו מופנה ישירות אל הצד השני.
לפניכם דוגמה להעברת מסר בשני אופנים שונים.
- "אחרי 20 שנה איתך שנגמרים בגירושין עם ילדים אני לא מתכוונת לוותר על שום דבר שקשור לרכוש ולממון שלנו ולא לשנות את רווחתם של הילדים שלי"
- "אני ושמעון חיינו 20 שנה יחד, ונכון שאנחנו כאן עומדים להתגרש, אבל היו לנו גם תקופות יפות. יש לנו ילדים מקסימים וחשוב לי מאוד לשמור על רווחתם הכלכלית של ילדינו, ואני בטוחה שזו גם כוונתו של שמעון.."
בשונה מבדוגמה מספר 1 שבה הפנייה נעשתה ישירות לבן הזוג, פנתה האישה למגשר ובכך הפחיתה את הסיכוי לתגובתו של הצד השני. בנוסף, איזכור חיובי של מערכת היחסים בין הצדדים מזכיר כי בכל זאת היו רגעים חיוביים שזוכים להערכה גם ברגע קשה זה. בחירת המילה 'ילדינו' ולא 'ילדיי' מסייעת לאישה לרתום את הצד השני לאותה משימה משותפת. צדדים נוטים לנכס לעצמם את הילדים בכדי להשיג את מטרותיהם; לא די בכך שזה לא נכון, זה גם לא משרת אותם, ויוצר שליליות אצל הצד האחר. הדרך בה אנו משתמשים בכדי להשיג את מטרותינו משפיעה על תגובתו של הצד השני ושיתוף הפעולה שלו.
איך להתמודד נכון עם התנגדויות?
אל תבקשו תשובה מהצד השני כשאתם יודעים מה תהיה תשובתו מראש, עדיף שתציגו את הדברים ברמת הרגשות והמחשבות שלכם מבלי לחכות לאישורו של בן הזוג שלכם. מצב נתון- עם הרגשות שלכם אי אפשר להתווכח.
צרו יחסי אמון- יצירת יחסי אמון תאפשר לצד השני לחשוף את האינטרס שעומד מאחורי העקרונות שלו ללא החשש שישתמשו בזה כנגדו. כך תוכלו להבין מאיפה הוא פועל ולהציע לו חלופה שלא תתנגש עם עקרונותיו.
לעקרונות שלכם יש תפקיד חשוב- להגן עליכם, קחו בחשבון שהצד השני מחזיק בעקרונותיו בכדי להגן על עצמו, בדיוק כמוכם.
תקנה כמעט חסרת תקנה
מהות הגישור- לפי סעיף 2 תקנות בתי המשפט (גישור) תשנ"ג 1993."גישור הוא הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר ע"י בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בהקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו".
המשמעות של יישוב סכסוך- פתרון הסכסוך.
סכסוך פתור הינו קשר מחודש המאפשר שיח הדדי ושיתוף פעולה בין צדדים. כל עוד תנאים אלה אינם מתקיימים בין הצדדים, אין מדובר בפתרון אמיתי וארוך טווח. גישור מקצועי מוביל את הצדדים לשיח מקדם משא ומתן ולהבנות שבסופן- הסכם גירושין. יחד עם זאת, מובן כי גם ההסכם הטוב והמקיף ביותר לא יוכל למנוע מחלוקות המתהוות לאחר הפרידה ובהמשך הדרך.
אם צלחתם את הגישור פתרתם ויישבתם את הסכסוך, תוכלו לפתור קונפליקטים עתידיים בעצמכם. תוצאותיו של גישור טוב בין היתר הינו הסכם טוב בין צדדים, אך לא קיים הסכם מספיק טוב אשר יוכל להשתוות לקשר טוב.
* סאן זרח עוסקת בגישור במשפחה
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין