מהם ההיבטים המשפטיים של האירוע המזעזע שהתרחש ב"אלנבי 40"? האם ניתן להאשים מי מהשותפים לו בעבירות פליליות למרות העובדה שהבחורה הודתה שהסכימה לקיום יחסי המין? ומהי האחריות שחלה על בעלי המקום ומפיצי הסרטונים?
האירוע ב"אלנבי 40" מעורר תגובות לרוב אך אף אחד עוד לא דן לעומק בהיבט הפלילי של הסוגיה וכרגע נראה שהרשויות ממש מתעלמות מההשלכות שיש לאירוע המזעזע על כל המעורבים בו: החל בבחורה ובבחורים שקיימו עמה יחסי מין, עובר בצופים ובמעודדים, וכלה בעובדים ובבעלי המקום.
מה המשטרה רוצה?
הרושם הוא שמדובר ב"תפוח אדמה" לוהט מדי – ושהמשטרה עשתה הכול על מנת להתעלם מהאירועים עד שההפצה הסיטונאית של הסרטונים על אודות המקרה חייבה תגובה.
לסיוע בתחום המשפט הפלילי
עורך דין פלילי
המשטרה פעלה כאילו אם יש "הסכמה" ליחסי המין על הבר לעיני כל אז "הכול בסדר" ואין צורך להפעיל את החוק. אלא שהחוק המוכר לנו לא רוצה מציאות של יחסי מין על דלפקים במועדונים – גם לא בהסכמה.
מאחר שמדובר במציאות מורכבת ניגע ברשומה קצרה זו רק בחלק מהצדדים לה. לצורך הבנת התמונה נניח שני תסריטים (אף שיש עוד אין סוף כאלה): באחד הבחורה הסכימה הסכמה מלאה לקיום יחסי המין ובשני, היא הסכימה מתוך שכרות ובחוסר מודעות.
פלילי גם אם הבינה והסכימה
תסריט ראשון: הבחורה שיכורה אך מבינה את המתרחש סביבה. מכאן יוצא הרושם (וכך גם עולה מדיווחי התקשורת) שמדובר באירוע בהסכמה. למרות זאת, האירוע עדיין טומן בחובו מספר אירועים פליליים, גם אם לא ניתן להגדירם כ"אונס":
הבחורה וכמוה הבחורים עברו עבירה פלילית של "מעשה מגונה בפומבי". חוק העונשין אינו מתיר לאף אחד את הזכות לקיים יחסי מין בפרהסיה, דבר שעלול לפגוע באנשים שנחשפים לאקט שלא מרצונם.
בהקשר זה ראוי לציין, כי גם בעלי המקום יכולים להיות מואשמים באותה העבירה כיוון שמוטלת עליהם האחריות למנוע אירועים מסוג זה. יתרה מזו, אי-המניעה היא לא פחות מעבירת "שידול" לביצוע העבירה הפלילית של מעשה מגונה בפומבי.
היבט נוסף הוא חריגה מתנאי רישיון העסק ואף הפרת סדר. מכאן שלמשטרה אין כל בעיה לסגור את המקום (אלא שמשום מה היא טרם השתמשה בסמכותה).
באשר לצופים, אמנם קשה לראות כיצד ניתן להגיש נגדם כתב אישום, ואולם, לעניות דעתי גם עליהם רובצת האשמה הפלילית (ולא רק המוסרית) שכן במעשיהם הם עודדו את המעשה – שהוא כאמור בגדר עבירה פלילית – ומשכך ניתן בהחלט לקבוע כי גם הם אשמים בשידול.
על שולחי הסרטונים חל חוק ספציפי. חוק הטרדה מינית קובע כי אסור להעביר סרטונים בעלי תוכן מיני ללא הסכמה מפורשת של המצולמים. המפיצים בהחלט יכולים לטעון להגנתם שהביצוע הפומבי מלמד על הסכמה להפצת הדברים. אלא שהחוק דורש הסכמה פעילה לשליחה ולא ניתן לראות בהתנהגות זו או אחרת כהסכמה.
לא הסכמה אמיתית
תסריט שני: הבחורה הייתה שיכורה והסכימה ליחסים בשל השפעת השכרות, כלומר, בחוסר מודעות. במצב כזה ייתכן שמדובר באונס – פשוטו כמשמעו.
החוק מחייב את הסכמת הצדדים המפורשת לקיום יחסי מין. ויודגש: אין כל חובה להתנגד לקיום יחסי המין, החובה היא לקבל הסכמה בלבד.
הסכמה מתוך שכרות מוחלטת אינה יכולה להיות הסכמה אמיתית. לפי הפסיקה, ההסכמה חייבת להיות הסכמה מעין "חוזית", כלומר חופשית ומרצון וללא אמצעים השוללים אותה כמו אלכוהול או סמים.
הגברים שקיימו את יחסי המין יוכלו לטעון להגנתם שחלה "טעות במצב הדברים", טענה שמשמעותה כי נדמה היה להם שהבחורה הסכימה לנוכח התנהגותה. אז הם יצטרכו להוכיח התנהגות ומעשים המעידים על הסכמה.
כאן כדאי לציין שאם אותם בחורים הובילו את הבחורה להשתכר כדי שלא תוכל להתנגד להם זהו אונס לכל דבר.
לפי הסצנריו הזה, בעלי המקום ועובדיו, שאפשרו לבחורה השיכורה לקיים יחסים על הבר, עלולים למצוא עצמם מואשמים בשידול לאונס.
כאן בעלי המקום יוכלו לטעון להגנתם כי טעו במצב הדברים כיוון שחשבו שהייתה הסכמה הדדית לביצוע היחסים, אך כאן עולות מספר שאלות: האם בעלי מקום ציבורי רשאים בכלל לאפשר מציאות של יחסי מין פומביים לעיני כל הנוכחים? האם אין כאן משום "עצימת עיניים"? האם לא מוטלת עליהם החובה לשמור על האורחים במקום ולדאוג לבטחונם?
ביחס לצופים שעודדו את המעשים, בהחלט ניתן לומר שהם עבריינים שהיו מעורבים בשידול ואף בסיוע לדבר עבירה אונס או עבריינים ראשיים בגרם עבירה של מעשה מגונה בפומבי.
טיעון אפשרי נוסף הוא לפי חוק "לא תעמוד על דם רעך", הקובע כי אסור לאדם לראות פגיעה באחר ולעמוד מנגד. לאחרונה, נעשה בחוק זה שימוש ניכר וניתן להרשיעם בכך שלא סייעו לאדם הנפגע גם אם לא ביצעו כל מעשה פעיל בעצמם.
לסיכום, ניתן לראות ששאלת ההסכמה היא שאלה מורכבת ובהחלט יהיה קשה למדינה להוכיח כי בוצע בבחורה אונס, כפי הגדרתו בחוק העונשין. מה שחשוב ביותר בעיני הוא המשמעות עבור "משתתפי האירוע" ובעלי המקום. מי שמעודד ויוצר את התנאים למעשה מזעזע שכזה עלול למצוא את עצמו גם כן מאחורי סורג ובריח. וכעת, לאחר כל זאת, נשאלת השאלה מדוע בכל זאת אנחנו, ובעיקר המשטרה, עדיין שותקים.
עדכון: היום (ה', 8.10.15)עודכן בתקשורת שהמשטרה הוציאה צו סגירה למועדון למשך 30 יום.
* עו"ד מוטי אדטו עוסק במשפט פלילי
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין