האישה טענה שלבית הדין אין סמכות מאחר שעלתה לארץ מארה"ב לאחר שהבעל רימה אותה. ביה"ד דחה את טענותיה, והבהיר שהוא מוסמך לדון בענייני הגירושין בינה לבין בעלה הישראלי.
בני זוג יהודים נישאו בארה"ב בנישואים אזרחיים בשנת 1990. בתחילת 2014 הם עלו לישראל יחד עם חמשת ילדיהם – ארבעה בגירים ובת אחת קטינה. כארבעה חודשים אחרי שהגיעו לארץ, הגיש הבעל לבית הדין האזורי בנתניה תביעת גירושין בה נכרכו מזונות האישה, הסדרי ראייה ומזונות הבת, וחלוקת הרכוש.
שאלות בנושאי הליכי גירושין?
פנו ל- עורך דין דיני משפחה
הבעל טען כי האישה בגדה בו עם גבר זר בעת שהתגוררו בארה"ב, קשר שהמשיך גם לאחר העלייה ארצה. במקביל להגשת התביעה, הגיש הבעל בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ כנגד האשה והבת הקטינה. ביה"ד נענה לבקשתו. לאחר מכן האישה הגישה בקשה לביטול הצווים, וביה"ד נענה לביטול צו עיכוב היציאה כנגד האישה, אך סירב לבטל הצו כנגד הבת.
לדברי האישה – שהודתה שהייתה בקשר עם גבר אחר – הבעל גרם להגעתה לארץ במרמה, על מנת לנהל הליך את הגירושין בארץ. לטענתה, הסמכות לדון בכל העניינים שבינה לבין בעלה נתונה לערכאות בארה"ב. בנוסף לכך, הגישה האישה תביעות גם לביהמ"ש בארה"ב, שקבע לדבריה, כי הסמכות לדון בעניין משמורת הילדה היא שלו.
בשלב זה, האישה הביעה הסכמה עקרונית להתגרש אך התנתה את הגירושין בהסדרת ענייני הרכוש תחילה, ודרשה שעניינים אלו יידונו בארה"ב. ביה"ד התרה באישה שמאחר שהייתה עם גבר אחר, היא אסורה על הבעל וחייבת לקבל את הגט ולהתגרש, ואם תסרב – תחויב בהוצאות. בתחילה סירבה האישה להתגרש, ולאחר מכן הסכימה לכך רק בתנאי שיצוין בהחלטת בית הדין כי מדובר בגט דתי בלבד וזכויותיה לא נפגעות.
בין לבין, בביהמ"ש התקבלה בקשת האישה לעזוב את הארץ עם בתה, ואף נדחה ערעורו של הבעל על בקשה זו.
מבחינת ביה"ד: האישה ישראלית
הדיין הרב שלמה שפירא פרשׂ את השתלשלות הדיונים והאירועים שחלו ביניהם, והבהיר קודם כל כי חוק שיפוט בתי דין רבניים מעניק לבית הדין סמכות לדון בתביעת הגירושין ללא שום תנאים, מאחר ששני הצדדים אזרחים ישראלים. הדיין הדגיש כי לעניין זה נתונה לביה"ד הסמכות להתרת הנישואין, גם אם מדובר בנישואים אזרחיים.
הדיין הוסיף כי גם אם יתברר שהאישה לא הייתה אזרחית ישראלית בעת הגשת התביעה, תהיה לו הסמכות לדון בעניינם מכח אזרחותו של הבעל.
במקרה זה, לבסוף הסכימה האישה לסידור גט ללא תנאים והצדדים הופיעו בביה"ד והתגרשו, ולכן הוחלט שלא לחייבה בהוצאות.
לנוכח קביעתו של ביהמ"ש למשפחה, שלפיה הבת תעבור להתגורר בארה"ב עם אמה, קבע הדיין כי לביה"ד אין יותר סמכות בענייני המשמורת והסדרי הראיה. עם זאת, נקבע כי הדיון בסמכות ביה"ד לדון בענייני הרכוש יתקיים במועד מאוחר יותר.
* עו"ד איריס שוורץ עוסקת בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין