השרברב נפגע לפני שבע שנים בעת שחתך צינור בעזרת דיסק מבלי שהשתמש באמצעי הגנה. בית משפט השלום קבע באחרונה שהמעסיקה אחראית לתאונת העבודה מאחר שלא הקפידה על נהלי הבטיחות.
לפני שבע שנים, במהלך עוד יום עבודה שגרתי, התבקש השרברב, שעבד כשכיר בחברת "שלומי שטרית מערכות" לחתוך צינור באמצעות דיסק חיתוך מיוחד ונפגע בכפות ידיו וברגלו הימנית. הוא נותר עם צלקות וקושי בהזזת שתיים מאצבעותיו.
נפגעתם במהלך עבודתכם?
פנו ל-עורך דין תאונות עבודה
ביטוח לאומי הכיר במקרה כתאונת עבודה והחל לשלם לשרברב תגמולים. בשנת 2012 הוא הגיש לבית משפט השלום בירושלים גם תביעה לפיצויים ממעסיקתו וחברת הביטוח שלה, "הראל".
התובע טען כי התאונה היא תוצאה של רשלנות מצד המעסיקה שלא הקפידה לשמור על בטיחות עובדיה ולא דרשה מהם להשתמש במגנים בעת ביצוע חיתוך בדיסק. התובע ציין כי לא השתמש במגן כיוון שהדבר מעולם לא הוצע לו, ואף שידע שזה מסוכן לא העיר על כך למנהלו מחשש לפרנסתו. חברו לעבודה חיזק את גרסתו, וטען כי זו הייתה שיטת העבודה הנהוגה במקום.
התובע דרש פיצויים על כאב וסבל, הפסדי שכר והחזר הוצאות רפואיות, ובנוסף
116,800 שקל, שהוציא לטענתו על ייצוג המשפטי בהליך שניהל מול ביטוח לאומי.
מנגד, בעל החברה הצהיר כי רכש את כל הדיסקים עם מגן, וכי ההנחיה הברורה לעובדים הייתה לעבוד רק עמו. לדבריו, ככל שהתובע עבד ללא מגן – זו הייתה אחריותו, שכן כעובד מיומן ומנוסה הוא היה צריך לדעת כיצד לעבוד עם דיסק החיתוך, גם ללא מגן.
עם זאת, במהלך עדותו הודה בעל החברה בכך שישנם מקרים מסוימים בהם אי אפשר לעבוד עם המגן. בנוסף, עדות האחראי על הציוד לפיה העובד כן השתמש במגן קרסה לאחר ששינה את גרסתו.
שיטת עבודה מסוכנת
לאחר ששמעה את כל הטענות והעדויות בתיק, השופטת מרים אילני הגיעה למסקנה שהתובע הוכיח כי עבד עם הדיסק ללא מגן.
השופטת ציינה כי בניגוד לעדותם האמינה והעקבית של התובע וחברו, עדותו של האחראי על הציוד מטעם הנתבעת הייתה מבולבלת ורצופת סתירות, מה גם שבעל החברה, שאמור לתת דוגמא אישית לעובדיו, הודה בכך שהיו מקרים בהם עבד בעצמו ללא מגן.
מכאן, שהנתבעת הפרה את חובת הזהירות כלפי עובדיה, קבעה השופטת. הנתבעת לא דאגה להנהיג שיטת עבודה בטוחה ולאסור כליל עבודה עם דיסק חיתוך ללא מגן. השופטת גם דחתה את ניסיון הנתבעת להטיל את האחריות על שכם התובע, תוך שהזכירה את פערי הכוחות בין המעביד, בעל האמצעים למנוע את הסיכון, לבין העובד, שיכולתו לחרוג מההוראות שקיבל מוגבלת.
באשר לסכום הפיצוי, נפסק כי נכות התובע עומדת על 21.34% ובהתאם הוערכו הנזקים שלו בשווי של 713,750 שקל.
לאחר ניכוי התגמולים שקיבל התובע מביטוח לאומי, חויבו הנתבעות לשלם לו 53,726 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. עם זאת, בקשת התובע לקבלת החזר על הוצאותיו בהליך נגד ביטוח לאומי נדחתה, שכן לא הוכח שייצוגו בהליך היה מוצדק ומתחייב.
- ב"כ התובע: עו"ד אוסאמה אברהים
- ב"כ הנתבעים: עו"ד שחר נוביק
* עורכת דין שרית חרל"פ עוסקת בתאונות עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין