מנהלת חשבונות בסניף של הרשת בלוד פוטרה בדצמבר 2012, חודש בלבד לאחר שחזרה מחופשת לידה. בית הדין לעבודה דחה את טענת המעסיק כי ביקשה להתפטר על רקע מעבר המשרדים, וקבע כי הפיטורים מנוגדים לחוק עבודת נשים ולחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
בתביעה שהגישה העובדת באמצעות עו״ד שירי מימון לגטאי היא סיפרה כי עבדה כמנהלת חשבונות בסופר ברקת בלוד בין השנים 2009-2012.
לייעוץ בתחום:
עורך דין עבודה
לדבריה, באוגוסט 2012 ילדה בת ושלושה חודשים לאחר מכן שבה לעבודתה. לטענתה, זמן קצר לאחר מכן, נאמר לה כי היא אינה יכולה לחזור להיות מנהלת חשבונות ושמחפשים עבורה תפקיד אחר. בשבועיים שאחרי לא ניתן לה תפקיד מוגדר ולא היה לה מקום קבוע לשבת בו.
באותה תקופה היא נאלצה לצאת למספר ימי מחלה, ואז קיבלה הודעה מחברותיה לעבודה כי יש עובדת חדשה במקומה. כשהתקשרה למנהל הסניף לשאול לפשר הדבר הוא השיב לה: "נשמה, אין לי תפקיד בשבילך. תבואי ביום ראשון אלינור תיתן לך מה שמגיע לך וניפרד כידידים". לדבריה, הודעת הפיטורים תפסה אותה בתקופה בה בעלה גילה כי עומדים לפטר גם אותו ובזמן שמצבם הכלכלי לא היה מזהיר.
התובעת טענה כי לנתבעת אסור היה לפטר אותה שכן טרם חלפו 60 יום ממועד חזרתה מחופשת הלידה. היא דרשה פיצוי של כ-150,000 שקל בגין הפרת חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
הנתבעת, שיוצגה על ידי עו״ד רן מנו, הכחישה כי פיטרה את התובעת וטענה כי סיום יחסי העבודה נעשה בהסכמה לבקשתה של התובעת שהתקשתה להגיע למשרדי החברה החדשים בנס ציונה.
עוד נטען כי מכתב הפיטורים ניתן לתובעת לבקשתה מתוך מחווה של רצון טוב ועל מנת שתוכל להציגו בביטוח לאומי.
הזדמנות ממשית להשתלב
השופט אורן שגב מבית הדין לעבודה בתל אביב הסביר כי מטרת ההוראה האוסרת על פיטורי עובדת לאחר תום חופשת הלידה שבחוק עבודת נשים היא לאפשר לעובדת ״הזדמנות ממשית לחזור ולהשתלב בעבודה ולהוכיח את יכולותיה גם לאחר ההיעדרות הממושכת מהעבודה".
לדבריו, הנתבעת לא הוכיחה כי התובעת ביקשה להתפטר ולהתרשמותו לא היה לה כל אינטרס להפסיק לעבוד ולשבת בביתה ״באפס מעשה״. מנגד, התובעת הוכיחה כי לאחר שובה מחופשת הלידה לא הוקצה לה מקום ישיבה קבוע ולא התאפשרה לה כניסה למערכת הממוחשבת.
״התובעת לא הושבה לתפקידה הקודם, ללא כל סיבה נראית לעין, ובכך, הלכה למעשה, פעלה הנתבעת בניגוד למטרתו של חוק עבודת נשים״, כתב השופט. הוא הוסיף כי פיטורי התובעת נעשו ללא סיבה עניינית כלשהי ורק על רקע חופשת הלידה ולכן הם מנוגדים גם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
השופט קיבל את טענת התובעת כי המצב אליו נקלעה גרם לה להרגיש ״מודרת״ במקום עבודתה. עם זאת, לדבריו, היא לא הוכיח כי נגרם לה נזק כספי כלשהו כתוצאה מהפיטורים הלא חוקיים ולכן הוא פוסק לה פיצוי על עגמת הנפש בלבד, סך של 50,000 שקל.
לתובעת נפסקו בנוסף פיצויים עבור היעדר הודעה מוקדמת, הפרשי פיצויי פיטורים, חופשה שנתית. בסך הכל הנתבעת חויבה לשלם לתובעת 62,130 שקל בתוספת הוצאות של 1,500 שקל ושכ״ט עו״ד של 8,500 שקל.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין