עובדת שנאלצה להחסיר ימי עבודה עקב מצבה הרפואי של אמה, טענה שפוטרה מרשת האסתטיקה "סקין קר קליניק" ללא שימוע. החברה טענה שהעובדת היא זו שנטשה את מקום העבודה, אך בית הדין לעבודה לא השתכנע.
התובעת החלה לעבוד לפני כשמונה שנים ב"מרפאת השן" באשקלון ולאחר שנתיים, הועברה לעבוד עבור חברת "סקין קר" בעיר, המצויה בבעלות משותפת של בעלי המרפאה, שגם המשיכה לשלם את שכרה.
פוטרתם ללא שימוע?
פנו ל-עורך דין עבודה
במהלך שנת 2013, התקשרה התובעת להודיע כי לא תוכל להגיע לעבודתה. שיחה זו הייתה מוקד למחלוקת לאחר מכן, מאחר שלמחרת, כשהתקשרה לברר מה המשמרות הבאות שלה, התברר לה כי לא שובצה לעבוד. התובעת הבינה מהשיחה ומכך שלא ניתנו לה משמרות, כי פוטרה, אך כשביקשה מכתב פיטורים נדחתה וסולקה ממשרדי החברה באמצעות המשטרה.
שנה לאחר מכן היא תבעה את שתי החברות בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בטענה כי פוטרה שלא כדין בשיחה טלפונית, מבלי שנערך לה שימוע. התובעת דרשה פיצויי פיטורים, תשלום עבור שעות נוספות וכן פיצוי על אופן פיטוריה.
מנגד, טענו הנתבעות כי התובעת התפטרה בעצמה. לדברי נציגיהן, היא פשוט לא הופיעה לעבודה במשך שבוע שלם, וזומנה לשיחה לאחר שלפתע התקשרה לקבל את סידור העבודה שלה. כשהתייצבה ודרשה מכתב פיטורים נאמר לה במפורש שעליה לבוא במועד אחר. תגובתה הייתה חסרת פרופורציות: היא התרגזה והחלה להשתולל, עד ששוטרים הוזמנו למקום ופינו אותה.
התובעת הסבירה לשופטת יעל אנגלברג כי נאלצה להעדר מהעבודה בעקבות מצבה הבריאותי של אמה. לטענתה, בשיחה עם מנהלת החברה הובטח לה כי תקבל את מכתב הפיטורים לאחר שיחת "סגירת עניינים" עם אחראי הרכש, אולם בפועל, באותה שיחה היא התבקשה להתפטר או לחזור ל"מרפאת השן", בה עבדה בעבר.
אלא שהנתבעות הכחישו קיומה של שיחה כלשהי עם התובעת, ואחראי הרכש סיפר כי למעט אמירת "שלום", מעולם לא דיבר עמה. ואולם, במהלך הדיון התגלה כי התובעת, שהייתה אחראית לניהול מחסן החברה, ניהלה את ההזמנות מול אחראי הרכש במסגרת עבודתה, כך שהוא הכיר אותה היטב.
לא כך מפטרים
השופטת יעל אנגלברג שהם דחתה את טענת התובעת כי פוטרה בעת שהודיעה על היעדרות, באותה שיחת טלפון עם מנהלת "סקין קר". לדברי השופטת, העובדה שהתובעת התקשרה יום למחרת כדי לברר על המשמרות מעידה על כך שגם היא לא השתכנעה שפוטרה באותה שיחה.
עם זאת, השופטת האמינה לגרסת התובעת לגבי המשך ההתנהלות מול החברה וקבעה כי היא אכן זומנה לשיחה עם אחראי הרכש, ושיחה זו היא פוטרה. סילוקה ממקום העבודה על ידי המשטרה, הדגישה השופטת, מצביע על כוונתה הברורה של החברה להביא לסיום יחסי העבודה.
השופטת קבעה כי לא כך מסיימים יחסי עבודה. לפני שמפטרים עובדת חייבים לערוך לה שימוע כדין, לאפשר לה להסביר את עצמה ולהקשיב לטענותיה בנפש חפצה. לא כך היה במקרה הזה.
לפיכך, השופטת חייבה את שתי הנתבעות – שהעסיקו את התובעת במשותף – לשלם לה פיצויי פיטורים, פיצוי על אי-עריכת שימוע וכן שכר על שעות נוספות שלא קיבלה. בסך הכל חויבו הנתבעות ב-37,505 שקל, בתוספת הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד רועי גיל
- ב"כ הנתבעים: עו"ד שי שמואל
* עורכת דין אורנה שמריהו עוסקת בדיני עבודה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין