רוכב האופנוע נותר מרותק לכיסא גלגלים בעקבות התאונה שאירעה לפני כ-8 שנים. מאחר שלא היה מבוטח, נשללה ממנו האפשרות לתבוע פיצוי לפי החוק המיוחד לנפגעי תאונות דרכים, ולכן הוא נאלץ להתמודד מול הנהג הפוגע וחברת הביטוח שלו.
חייו של רוכב אופנוע (34) השתנו ללא היכר אחרי התאונה הקשה שהתחרשה לפני 8 שנים ובמהלכה נפגע מרכב חולף שסטה לנתיב שלו. הרוכב ספג פגיעות קשות בשתי רגליו ונאלץ לעבור סדרה ארוכה של ניתוחים וטיפולי שיקום.
מאוחר יותר התברר שהבחור לא החזיק ברישיון נהיגה מתאים לאופנוע, ונסע למעשה ללא כיסוי ביטוחי. משכך, נשללה זכאותו לתבוע פיצויים פי החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, המקל על הנפגעים ומאפשר להם לקבל פיצוי מיידי ללא שום קשר לאשם שלהם בתאונה. זאת, כיוון שהחוק אינו חל על מי שנפגע בשעה שעבר על החוק.
משכך, בשנת 2012 הוא הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נזיקית רגילה כנגד הנהג הפוגע וחברת הביטוח שלו "הפניקס".
בתביעה כזו, ובניגוד לתביעה לפי חוק נפגעי תאונת הדרכים, היה עליו להוכיח שאינו אשם בתאונה. בהתאם לכך, התובע טען שנפגע עקב רשלנותו של הנהג, שסטה לעבר מסלולו ופגע בו בפתאומיות.
ביטוח לאומי, שהחל לשלם לתובע תגמולים עקב נכותו, הצטרף לתביעה וביקש החזר כספי.
"הפניקס" לא הכחישה את אשמו של הנהג הפוגע והודתה באחריותה לתאונה. בשלב די מוקדם היא אף הסכימה לשאת ב-80% מהנזקים שייפסקו לתובע בבית המשפט, ולהחזיר לביטוח לאומי 55% מהתגמולים ששילם לתובע.
מכיוון שהצדדים הגיעו להסכמה בנוגע לשאלת האחריות, לשופט רם וינוגרד נותר בסך הכל לדון בגובה הפיצויים שיקבל התובעת.
התובע, המרותק לכיסא גלגלים, טען שהוא אינו מסוגל לעבוד לפרנסתו ומתקשה לתפקד באופן עצמאי בחיי היומיום, כך שיש להכיר בו כנכה 100% ולפסוק לו פיצוי בהתאם.
לעומתו, הפניקס טענה כי בניגוד לרושם שניסה התובע ליצור, בפועל הוא יכול לעבוד לפרנסתו בעבודות מסוימות חרף מוגבלותו הפיזית.
תלוי בעזרת הזולת
עקב המחלוקת בנוגע לנכותו של התובע, מינה השופט וינוגרד מומחה שמצא כי מלבד העובדה שהתובע מרותק לכיסא גלגלים הוא סובל גם מבעיות נוירולוגיות שמסבות לו כאבים.
בהתחשב בכך ובעובדה שהתובע מעולם לא רכש השלכה פורמלית וכל חייו עבד בעבודות פיזיות בלבד, השופט קבע כי התאונה פגעה קשות ביכולתו להתפרנס, אם כי הוא לא איבד אותה לחלוטין ואין להתייחס אליו כאל "שבר כלי".
משכך, השופט החליט להעמיד את נכותו התפקודית על 80%. נזקיו הועמדו על סכום גבוה של 5.2 מיליון שקל, בין היתר לנוכח העובדה שמאדם עצמאי שהתפרנס בכוחות עצמו הפך התובע לתלוי בזולת ובמשפחתו.
בהתאם להסכמה בין הצדדים, השופט חייב את הפניקס לשלם לתובע 80% מסכום הפיצוי –3,672,051 שקל, ולביטוח לאומי 338,214 שקל. שכ"ט עוה"ד של התובע הועמד על 20% מסכום הפיצוי בפועל ושכ"ט עו"ד של ביטוח לאומי הועמד על 40,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד אלי לוי, עו"ד אסף שפירא
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ניסן גיצה, עו"ד עופר קורנגוט
עו"ד שלמה הרדי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין