מטפל סיעודי שטיפל בקשישים ניצל את הקרבה למטופליו וגנב מהם כספים. הוא הודה במיוחס לו במסגרת הסדר טיעון, ולאחר שהורשע בביצוע 393 גניבות וניסיונות לגניבות – נגזר עליו עונש המאסר וכן פיצוי לקורבנותיו.
מטפל סיעודי בקשישים, כבן 53, טיפל בקשיש חולה אלצהיימר. במהלך עבודתו בביתו של הקשיש, הוא לקח את כרטיס האשראי שלו והשתמש בו 194 פעמים ואף הציג עצמו כבעל הכרטיס כך הצליח לגנוב מעל ל-10,000 שקל. חודשים ספורים לאחר מכן, עבד המטפל בביתו של קשיש אחר, וגם הפעם נטל לידיו את כרטיס האשראי שלו, הציג עצמו כבעל הכרטיס, ואף גנב ממנו 4,600 שקל במזומן.
לכתבות נוספות בנושא:
לאחר שהקשישים התלוננו על המטפל, הוגשו נגדו שני כתבי אישום שייחסו לו שורת עבירות, ביניהן הונאה בכרטיס חיוב, קבלת דבר במרמה וגניבה. הנאשם הודה במיוחס לו במסגרת הסדר טיעון, והוא הורשע ב-137 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, 137 עבירות של קבלת דבר במרמה, 59 עבירות של ניסיון הונאה בכרטיס חיוב, 59 עבירות של ניסיון קבלת דבר במרמה ועבירה אחת של גניבה.
באשר לקביעת עונשו של הנאשם, המדינה הדגישה את חומרת העבירות, הפגיעה הקשה בקשישים והפרת האמון כלפיהם. המדינה הפנתה גם לעברו הפלילי של הנאשם, שאך לאחרונה השתחרר ממאסר של שלוש שנים, וביקשה להשית עליו את העונש המקסימלי במתחם העונש שהוסכם בהסדר הטיעון, ולהטיל עליו מאסר של ארבע שנים ופיצוי לקשישים.
הנאשם, לעומת זאת, ביקש להדגיש את נסיבות חייו הקשות שהובילו אותו לחיי עבריינות, וטען כי הוא מתאמץ להשתקם וכל רצונו הוא לפרנס את משפחתו בכבוד. הוא הביע חרטה על מעשיו וביקש להקל בעונשו.
לא רק פגיעה כלכלית
לפי השופט ירון מינטקביץ, חומרת מעשי הנאשם מתבטאת בכיעור הגלום בגניבת רכושו של קשיש מוגבל הנתון לטיפולו, ובניצול האמון שנתנו בו מטופליו. יש בכך הפרת אמון קשה ובוטה, קבע השופט, והוסיף שמעבר לפגיעה כלכלית, שהיא משמעותית לקשישים, יש במעשים גם פגיעה רגשית אנושה.
גם ביצע העבירות לאורך זמן וריבוי המקרים תורמים לחומרת המעשים, קבע השופט.
בשל הדמיון בין המקרים וסמיכות הזמנים, קבע השופט מתחם עונש אחד, הנע בין שנה וחצי לארבע שנות מאסר בפועל. השופט שם לעניין עברו הפלילי של הנאשם ושלחובתו הרשעות רבות במגוון עבירות רכוש, בגינן נדון למאסרים רבים, כמו גם לנסיבות חייו הקשות כשגדל בתנאי מצוקה.
עוד קבע השופט, שכישלון ההרתעה – המתבטא בכך שהמאסרים הרבים שהוטלו על הנאשם לא מנעו ממנו מלשוב לדרכו הרעה – נזקף לחובת הנאשם. למעשה, הוסיף השופט, הנתון היחידי שניתן לזקוף לזכות הנאשם הוא הודאתו.
משכך, השופט קבע, שמכלול הנתונים מחייב אותו להשית על הנאשם עונש הנמצא ברף הגבוה של מתחם העונש. על כן, לאחר שהפעיל מאסר מותנה שעמד לחובת הנאשם, גזר עליו השופט 42 חודשי מאסר בפועל ושנה וחצי מאסר על תנאי. הנאשם חויב גם בפיצוי של 15 אלף שקל לשני המתלוננים.
* עו"ד אורלי קעטבי עמיר עוסקת במשפט פלילי.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין