התובעת טענה שעברה אירוע מוחי כתוצאה מהתרשלות בטיפול בה לאחר ניתוח לב. המדינה טענה כי בית החולים פעל לפי הנהלים הרפואיים המקובלים. השופט קבע כי אמנם אין רשלנות רפואית אך התובעת לא קיבלה הסבר מספק לפני הניתוח ולכן תפוצה.
התובעת, בת 80, עברה בשנת 2007 ניתוח בבית החולים שיבא להחלפת מסתם העורקים בלבה. שלושה ימים לאחר הניתוח לקתה התובעת באירוע מוחי שהוביל להתדרדרות משמעותית בתפקודה.
לסיוע בהשגת פיצוי
עורך דין רשלנות רפואית
קודם לניתוח סבלה התובעת מיתר לחץ דם, חולשה, קוצר נשימה וכאבים בחזה. במהלך הניתוח הוצא מסתם אבי העורקים שהיה מסויד והושתל במקומו מסתם ביולוגי. שלושה ימים לאחר הניתוח, עברה התובעת שבץ ונותרה עם נזק מוחי.
בכתב התביעה טענה התובעת כי הצוות הרפואי התרשל בטיפול לאחר הניתוח בכך שנתן לה רק את תרופת הקומדין ולא תרופה נוספת לדילול דם – הפרין. על רקע יתר לחץ הדם שממנו סבלה, טענה התובעת, היא היתה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי ולכן היה צריך לתת לה מדלל דם נוסף על זה שניתן לה.
עוד טענה התובעת כי לא קיבלה הסברים על הניתוח וסיכוניו ורק הוחתמה על טופס, ואילו היתה יודעת על הסיכון לשבץ לא היתה מסכימה לניתוח. לכן יש לראות בפעולת הרופאים פגיעה באוטונומיה שלה, תקיפה והפרת החובה למסור מידע מפורט לחולה בטרם מתן טיפול רפואי.
המדינה, שנתבעה כמי שבית החולים נמצא בבעלותה, טענה כי ניתוח החלפת המסתם היה הכרחי, ובלעדיו היו נותרות לתובעת, שבזמן הניתוח היתה בת 71, רק חמש שנות חיים. כמו כן טענה הנתבעת שתוצאה של אירוע מוחי היא במסגרת הסיבוכים הרגילים לניתוח. יתר על כן, טיפול במדלל דם היה מגביר את הסיכון לדימום מאזור הניתוח ועל פי הנהלים הרפואיים המקובלים – לא חלה חובה לתת מדלל דם במקרה זה.
הנתבעת הוסיפה כי התובעת קיבלה הסברים על הסיכויים והסיכונים והוחתמה על טופס הסכמה, וכי בעדויותיהן של התובעת ובתה לעניין זה נמצאו סתירות רבות.
לא הבינה כלום
השופט ישראל פבלו אקסלרד מבית משפט השלום בקריית גת קיבל את עמדת המומחה הרפואי מטעם בית המשפט לפיה לא נפל פגם בפעולת הרופאים ודחה את טענת הרשלנות הרפואית. השופט הוסיף כי התובעת גם לא הוכיחה קשר בין הנזק המוחי שנגרם לה לבין היעדר השימוש במדלל, שכן על פי המומחים הרפואיים אירוע מוחי יכול להיגרם גם מנזק לאבי העורקים, סיבוך אפשרי בניתוח מסוג זה, ולאו דווקא מקריש דם.
יחד עם זאת השופט סבר כי התובעת הצליחה להוכיח שלא ניתן לה הסבר ממשי על הסיבוכים האפשריים. התובעת העידה כי "לא הבינה כלום" מההסבר שניתן לה לפני הניתוח, כתב השופט, בעוד שהיה על הרופא לוודא שהתובעת, אישה פשוטה, מבינה בפני מה היא עומדת, לרבות הסיכון הספציפי של אירוע מוחי.
לאור זאת, קיבל השופט את טענת התובעת לעניין הפגיעה באוטונומיה שלה. עילה זו, הדגיש, אינה מחייבת הוכחת קשר בין הפגיעה לבין הנזק. לכן למרות שסביר כי גם לאחר ההסבר היתה התובעת מסכימה לניתוח לאור מצבה הרפואי, היא זכאית לפיצוי.
לאור הסיכון הממשי לאירוע מוחי כתוצאה מהניתוח פסק השופט לתובעת פיצוי גבוה יחסית על סך 250,000 שקל. עוד נפסקו לתובעת שכ"ט עו"ד בגובה 58,500 שקל והשבת אגרת המשפט ששילמה.
- ב"כ התובעת: עו"ד יעקב עוז
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אביגיל בהט
* עורכת דין ד"ר כרמית טל עוסקת ברשלנות רפואית
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין