נהג שהואשם בנהיגה בשכרות ונהיגה ללא רישיון, זוכה בשבוע שעבר בביהמ"ש לתעבורה בת"א לנוכח שורה ארוכה של מחדלי חקירה, במה שנראה כהתנהלות חובבנית ביותר.
כנגד הנאשם הוגש בבימ"ש לתעבורה בתל-אביב כתב אישום, ולפיו בחודש מרץ השנה, בשעה ארבע לפנות בוקר, הוא נהג ברכב סקודה (שאינו הבעלים שלו) ברחובות בעיר תל-אביב.
בצומת החשמונאים פינת קרליבך, כך לפי כתב האישום, הנאשם הבחין בשוטרת שעמדה כעשרה מטרים ממנו. כשהיא הורתה לו להתקרב ולהזדהות החל לברוח לכיוון רחוב החשמונאים. בהמשך נתפס על ידי שוטרים שהבחינו במנוסתו, לאחר ששמעו דיווח של השוטרת בקשר.
אחר כך הוא "הכשיל" דגימת נשיפה (על ידי "נשיפה פסולה") ולאחר מכן סירב לבצעה שוב. עוד התברר כי רישינו הנהיגה שלו פקע בשנת 2002.
בשל כל אלה, יוחסו לו עבירות של נהיגה בהיותו שיכור, סירוב לבדיקת שכרות, אי ציות להוראות שוטר במדים, נהיגה בקלות ראש, נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע יותר מ-12 חודשים ונהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח.
הנאשם כפר באשמה וטען ל"טעות בזיהוי", כלומר שלא הוא נהג ברכב. בשלב מאוחר יותר ביקש לזכות אותו והצביע על מחדלים שונים בהתנהלות המשטרה.
מטעם המדינה העידו ששה שוטרים שהיו מעורבים בשלבים שונים של האירוע. השופטת ענת יהב תיארה את הראיות והעדויות לפרטי פרטים, כמו גם חוסרים ומחדלים רבים בהתנהלות המשטרה. בסופו של דבר, אף על פי שלא האמינה לנאשם וציינה כי הוא ניסה "לזרות חול בעיני בית המשפט", השופטת זיכתה אותו מחמת הספק.
במקביל, השופטת האמינה לשוטרים, אך הבהירה כי המחדלים הרבים, שנגעו כמעט בכל פעולת חקירה, הביאו אותה לכך שנותר בלבה ספק שממנו ייהנה הנאשם.
תעלומת תעודת הזהות
לאורך הכרעת הדין השופטת פירטה מחדל אחר מחדל, ושאלות שנותרו ללא מענה. כך למשל, השוטרת שראתה את הנהג הנמלט לא תיארה בקשר את דמותו ולא נתנה פרטים ספציפיים שיעזרו לזהות אותו, כך שלא ניתן האם הנהג שנתפס היה אותו נהג נמלט, מאחר שתפיסתו הייתה במנותק מעיני השוטרת.
השופטת הוסיפה כי "לאחר תפיסתו של הנאשם, לא נרשם בשום דו"ח או זכ"ד אותו מילאו השוטרים, האם הובא למקום בו עמדה השוטרת, האם היה מפגש בין השניים והאם זיהתה אותו מיד על אתר עם הבאתו למקום".
השופטת אף הצביעה על מחדל נוסף: בבית המשפט השוטרת העידה כי ברכב היו עוד שלוש נשים, אלא שמאף אחת מהן לא נלקחו פרטים לצורך תחקור, כך שלא ניתן לקשור את היושבים ברכב לנאשם בכל צורה שהיא, ומכאן אף לקשור את הנאשם לרכב.
תעלומה נוספת התעוררה סביב תעודת הזהות שהשוטרים העידו שנמצאה בחיפוש ברכב אך באורח פלא היא חזרה אליו והוא הציג אותה בבית המשפט. זוהי הראייה החשובה ביותר, שהרי היא זו שקושרת אותו לרכב ולמרות זאת היא לא צולמה על ידי אף שוטר, ובתיק אין מזכרים שמהם ניתן ללמוד מה עשה עמה השוטר וכיצד חזרה לחזקתו של הנאשם.
בנוגע לבדיקת הנשיפה, השופטת ציינה כי "מן הראיות עולה באופן ברור שהנאשם לא הסכים לבצע בדיקת נשיפה, היה שיכור ואף התנהג באופן בוטה תוך קללות וצעקות, אולם ראייה מספיקה לנהיגה עצמה לא הובאה ובלעדיה אין התנהגויות אלו פליליות, אף כי הן נלוזות ויש להוקיען".
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהכרעת הדין
* עורך דין רון מייסטר ממשרד עו"ד בר אור-מייסטר עוסק בתעבורה
** הכותב לא ייצג בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין