בוגר קורס קואוצ'רים תבע את מרכז האימון "בלסקי" בטענה שפרסומיו, לפיהם לבוגרים מובטחת עבודה בפועל, לא עומדים במבחן המציאות. ביהמ"ש אמנם דחה את התביעה, אך הודה על ההבהרה החשובה: ההתחייבות היא להפניית לקוחות פוטנציאליים בלבד. סגירת העסקה תלויה בבוגרים.
תביעה שהוגשה נגד אחד מהמרכזים הרבים להכשרת "קואוצ'רים" שפועלים בישראל, העלתה את השאלה אם התחרות בשוק מצדיקה שיווק אגרסיבי שלעיתים לא מדייק בעובדות.
בתביעה, שהגיש בוגר קורס הכשרת מאמנים במכון "בלסקי" לבית משפט לתביעות קטנות בתל אביב במאי 2014, ביקש התובע את החזר התשלום ששילם עבור הקורס – 12,800 שקל, אף שסיים אותו וקיבל תעודת מאמן.
זאת, משום שלטענתו, פרסומיו הרהבתניים של מרכז האימון, שבעקבותיהם נרשם לקורס, הטעו אותו לחשוב, שהמרכז יספק לו עבודה. בפועל, כך לטענתו, התברר לו שהמרכז מפנה אליו לקוחות פוטנציאליים בלבד, ושהוא זה שיצטרך להשתמש בכוחות שכנוע כדי להפוך ללקוחות של ממש.
התובע סיפר, שפרסומי התובעת נגעו לו בנקודת הגיל הרגישה: לטענתו, לאחר שנים בהן שימש כסמנכ"ל כספים בחברת הייטק הוא נפלט ממעגל העבודה, בהיותו איש מבוגר.
לדבריו, כשנתקל בפרסומות לקורס הכשרת מאמנים בשיטת בלסקי, שכלל הבטחות כמו: "שיטת בלסקי מעניקים לכם הזדמנות להתחיל מחדש בגיל 40 - עם עבודה בתום המסלול" "חוזה עבודה מתחילת הקורס. שכר גבוהה" ועוד, הפרסומת נגעה לליבו והפיחה בו את התקווה, שבסוף הקורס, ועל אף גילו המתקדם, מחכה לו עבודה מובטחת כמאמן. אלא שתקוותו נכזבה.
המכון, מצידו, הציגה את הסכם המאמנים שהוצג לתובע לפני שהחל את הקורס, בו נכתב במפורש, שההתחייבות היא להפניית לקוחות פוטנציאליים בלבד. המכון הוסיף כי הוא מסייע לבוגריו בסגירת העסקה, אם באמצעות הקניית כלים שיווקיים ואם באמצעות ליווי לפגישות עם לקוחות, אך הוא לא מבטיח לספק להם לקוחות בפועל.
התובע הודה שקרא את הסעיף בחוזה, אך טען בכל זאת שהפרסומות כל כך מטעות ופורטות על נימי הרגש של אוכלוסיית העובדים המבוגרת, שגרמו לו לחשוב שהמכון יסדר לו לעבוד אצלו כמאמן. התובע הוסיף שרק בסופו של דבר הבין שהמכון בכלל לא יכול לספק עבודה לכל בוגרי הקורס.
המכון טען בהקשר זה כי היא משקיעה המון כדי לגייס לקוחות פוטנציאליים עבור המאמנים שהוא מכשיר ובעלת המכון גם הביעה בטחון בכך שאם התובע היה ממשיך עמה בקשר לא היה לא כל קושי להתפרנס.
שירות חשוב לציבור
השופט איתי הרמלין דחה את התביעה, אף שציין בפסק הדין "שהתובע עשה שירות חשוב לציבור בכך שחשף... כי הנתבעת מבטיחה למשתתפים בקורסים להכשרה כמאמנים הפנייה של לקוחות פוטנציאלים ולא מעבר לכך, וכי בפועל רק חלק קטן ממסיימי קורסי ההכשרה שלה מקבלים דרכה לקוחות".
השופט קבע שבסופו של דבר התובע לא הוכיח שהופרו אי-אילו התחייבויות כלפיו, וזאת לאור לשון החוזה המבהירה שההתחייבות מסתכמת בהפניית לקוחות פוטנציאליים בלבד.
יתרה מזו, ציין השופט, שהתובע לא באמת ניסה לבדוק אם ההשתתפות בקורס מביאה לו פרנסה והוא מיהר לנתק עם המכון קשר עוד לפני שסיים את ההכשרה בתחום השיווק שסופקה לו בתום הקורס.
השופט אף ציין בפני התובע שהאפשרות לבדוק זאת עוד פתוחה בפניו, כפי שהבהירה מנהלת המכון. התובע חויב בהוצאות משפט של 500 שקל.
* עו"ד איתי גזית עוסק במשפט אזרחי-מסחרי
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין