ריבוי הנפגעים והפצועים מבין חיילינו המשתתפים במבצע "צוק איתן" העלה את הצורך להבהיר מהו ההליך להכרתם כנכי צה"ל ומהן זכויותיהם. עו"ד ענת גינזבורג הרימה את הכפפה.
בצוק העיתים, וכאשר למרבה הצער חיילים נפגעים ונפצעים במהלכו של מבצע "צוק איתן", מצאתי לנכון לסקור את זכויותיהם ואת הדרך שיהא עליהם לעבור עד להכרתם כנכי צה"ל, הכרה שמזכה אותם בזכויות שונות, בהתאם למצבם. חשוב לציין, שמדריך זה חל על כל החיילים שנפגעו, אם בשירות סדיר אם במילואים ואם בקבע.
שני תנאים לזכאות
חוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ט-1959, קובע כי חיילים/ות יוכרו כנכי צה"ל אם מתקיימים שני תנאים מצטברים:
-
הנכות או המחלה קרו תוך כדי שירותם הצבאי.
-
הנכות נגרמה עקב תנאי השירות. כלומר: על החייל שנפגע להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין המחלה או הנכות שנגרמה, לתנאי השירות הצבאי.
מגוון המקרים בהם יוכרו פגיעות ומחלות ככאלו שנגרמו עקב תנאי השירות הוא רחב: פציעה בקרב, באימונים או עקב אירוע חריג שאינו קשור בלחימה כגון נפילה בעת מסע אלונקות וכו'. גם הפרעות נפשיות כמו פוסט-טראומה או מחלות נפשיות ייחשבו כנכויות שנגרמו עקב תנאי השירות, אם יוכח קשר סיבתי בינן לבין תנאי השירות. האמור תקף גם לגבי החמרת מחלה קיימת, עמה התגייס החייל לצה"ל.
כך למשל, ב-2005 קבע ביהמ"ש המחוזי בת"א כי חייל גבעתי שחלה בסוכרת נעורים ארבעה חודשים לאחר תחילת הטירונות, יוכר כנכה צה"ל, היות והטירונות היתה כרוכה במתח ולחץ פיזי ונפשי. (ע"א 1208/04 ל.ר. נ' קצין התגמולים)
בעניינו של איש צבא קבע, מבנאי מטוסים, שלקה בפסוריאזיס קבע בימ"ש השלום בראשל"צ ב-2012 כי המחלה נגרמה עקב תנאי לחץ קשים בהם היה נתון בעת פרויקט אינטנסיבי של חיל האוויר. (ע.נ. 13/09 י.ל. נ' קצין התגמולים)
בימ"ש השלום בבאר שבע קבע בשנת 2011 כי מחלת דאבת השרירים (פיברומיאלגיה) בה חלתה חיילת נגרמה עקב תנאי השירות הקשים בקורס מכ"ים. (ע.נ. 26981/02/10 נ.ב. נ' קצין התגמולים)
ב-2002 הכיר ביהמ"ש העליון במחלת נפש בה לקתה חיילת חיל המודיעין שהיתה נתונה בלחץ רב במסגרת תפקידה, כמחלה שנגרמה עקב תנאי השירות. (דנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' א.א.)
במקרים לא מעטים הוכרו חיילים שלקו בפוסט-טראומה כנכי צה"ל גם שנים רבות לאחר שהשתתפו בקרב או אירוע חריג. מדובר, למשל, במקרים בהם החייל סבל משך שנים לאחר האירוע מהפרעות נפשיות, אולם לא קיבל טיפול נפשי ולא קישר את מצבו לאירועים הצבאיים הקשים שעבר. אם וכשמתגלה הקשר, ניתן בהחלט לפנות בתביעה להכרה כנכה צה"ל חרף השנים שחלפו, ובתנאי שיוכח קיומם של האירועים שגרמו לפוסט טראומה.
יש לציין, שהאמור לעיל רלבנטי אף לשוטרים וסוהרים שחוק הנכים חל גם עליהם.
הגשת התביעה: למי? מתי? ואיך?
התביעה להכרה בנכות או מחלה מוגשת לאגף השיקום במשרד הביטחון, ויש לצרף לה את כל הרישומים הרפואיים, תצהיר החייל בדבר תנאי השירות שגרמו למצבו, דו"ח פציעה (במידה ומדובר בפציעה), תצהירי עדים, ומומלץ גם לצרף חוות דעת מומחה רפואי המתייחסת לקשר הסיבתי בין המצב לבין תנאי השירות ולדרגת הנכות.
מדובר בתהליך ארוך ולא פשוט הן בפן של הקשר הסיבתי והן נוכח ההתמודדות מול הוועדות הרפואיות של אגף השיקום, הממונות על-ידו ולא ע"י גוף חיצוני- נייטרלי.
עם הגשת התביעה, מפנה אגף השיקום את החייל לבדיקת מומחה רפואי מטעמו, אשר יחליט אם הנכות נגרמה או הוחמרה עקב תנאי השירות. במידה שהוחלט כי מצבו של החייל אינו קשור לשירות, החייל יכול להגיש על כך ערעור לבימ"ש השלום בתוך 30 יום. מי שידון בערעור הוא שופט ושני נציגי ציבור - רופא ועו"ד. במידה והערעור נדחה, ניתן להגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי.
אם המומחה מטעם קצין התגמולים (אגף השיקום) קובע כי המחלה או הנכות נגרמו או הוחמרו עקב השירות, נבדק החייל ע"י ועדה רפואית מטעם אגף השיקום. במידה ודרגת הנכות שנקבעה אינה משקפת את מצבו, רשאי החייל לערער לוועדה רפואית עליונה תוך 45 יום מקבלת ההחלטה. במידה והערעור נדחה או מתקבל בחלקו, ניתן לערער לביהמ"ש המחוזי.
לנוכח טיבו המורכב של ההליך, רצוי שלא להגיש את התביעה לבד אלא באמצעות פרקליט העוסק בתחום הספציפי של תביעות נכי צה"ל. התמודדות עצמאית מול אגף השיקום עומדת פעמים רבות בעוכרי החייל, במיוחד מאחר שלאגף מערכת משפטית מיומנת. חשוב לדעת, שהחייל זכאי להיות מיוצג ע"י פרקליט כבר בשלב הגשת התביעה, כך שהפרקליט ילווה אותו לאורך ההליך, ולרבות בוועדות הרפואיות.
בדרך כלל, תחילה קובעת הוועדה הרפואית נכות זמנית לחייל, ולאחר תקופה, עליו להתייצב בפניה פעם נוספת לקביעת דרגת הנכות הקבועה.
את התביעה להכרה כנכה צה"ל על החייל להגיש בתוך 3 שנים ממועד שחרורו. עם זאת, ניתן להגיש תביעה כזו גם שנים רבות לאחר השחרור, ובלבד שהחייל יוכיח, באמצעות רישום רפואי ("חבלה רשומה"), כי נחבל או נחשף לאירוע טראומתי תוך כדי שירותו הצבאי.
ישנם מקרים בהם נכותו הנפשית של נכה צה"ל מחמירה עקב מצבי לוחמה או מתח. במקרה כזה, יכול החייל לבקש לעמוד בפני ועדה רפואית שתבדוק אותו שוב ותקבע את דרגת נכותו בהתאמה למצבו הנוכחי. בכל מקרה בו הנכות הפיזית או הנפשית החמירה במהלך השנים רשאי החייל להגיש בקשה לבדיקה חוזרת ע"י ועדה רפואית.
עם הגשת התביעה ועד לקבלת ההחלטה בעניינו, זכאי החייל לטיפול רפואי ע"ח אגף השיקום (אט"ר) ואף לתגמול טיפול רפואי (תט"ר) במקרה שאינו מסוגל לעבוד עקב מצבו.
הכסף וההטבות: מה באמת מקבלים?
חייל שדרגת נכותו הקבועה נעה בין 10% ל- 19% זכאי לקבל מענק חד-פעמי בלבד, ששיעורו נע מסכום של כ-37 אלף שקל עד כ-140 אלף שקל.
דרגת נכות מ-20% ומעלה מזכה את החייל, בין היתר, בגמלה חודשית, שיקום ע"ח אגף השיקום, לרבות לימודים ומלגת קיום חודשית ולהטבות וזכויות רבות נוספות. ניתן לקבל מידע אודות הזכויות וההטבות באתר אגף השיקום.
כדאי לדעת, שכיום נמצאת על הפרק הצעת חוק לשינוי חוק הנכים, שהוגשה ביזמתו של ח"כ עופר שלח, שמשמעותה קיצוץ ניכר בהכרה בנכויות או מחלות המוכרות היום. כך למשל, לפי ההצעה, אנשי קבע שלקו במחלות תוך ועקב שירותם, לא יוכרו כלל כנכי צה"ל (למעט רשימה מצומצמת של מספר מחלות) ויהא עליהם לפנות לביטוח לאומי.
הצעת החוק גם מחמירה באופן משמעותי את נטל הוכחת הקשר הסיבתי בין המחלה או הנכות לגבי חיילי סדיר.
דומני, שלנוכח המצב, יש לערוך חשיבה מחודשת לגבי ההצעה, שאחרת יאלצו חיילים לכתת רגליהם לביטוח לאומי, במקום להיות מטופלים במסגרת הראויה למי שמשרתים את עם ישראל - אגף השיקום במשרד הבטחון.
* עו"ד ענת גינזבורג עוסקת בתחום נכי צה"ל ונזיקין, יו"ר ועדת נכים, תגמולים ושיקום בלשכת עורכי הדין, לשעבר סגנית פרקליטת מחוז ת"א (אזרחית).
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין