הפועל עסק בהנחת צינורות בתעלה, כשלפתע דפנותיה קרסו ומפולת עפר התמוטטה עליו וגרמה לו לפציעות רבות. בית המשפט המחוזי קיבל את תביעתו וקבע שגם מעסיקו הישיר וגם הקבלן הראשי התרשלו.
התאונה קרתה בשנת 2006 באתר ליד צומת כנות. במסגרת העבודות נחפרה תעלה להנחת צינורות ניקוז מי גשמים. כשהטרקטור סיים לחפור את התעלה, הפועל ירד לחבר את הצינורות. לפתע הוא שמע צעקות "תצא, תצא", אך זה היה מאוחר מדי. תוך מספר שניות קרסו דפנות התעלה והאדמה קברה את הפועל תחתיה.
לייעוץ בנזקי גוף:
עו"ד דיני נזיקין
לאחר שחולץ הוא הובהל לבית-החולים, שם נמצאו שברים וחבלות קשות בחזה, בגב ובכתף. בעקבות התאונה הגיש הפועל תביעה לפיצויים בבית המשפט המחוזי בירושלים נגד מעסיקו – קבלן המשנה – וכן נגד החברה הקבלנית הראשית של הפרויקט.
האיש, כיום בן 55, לא למד בבית ספר ומילדותו עובד כפועל בניין בעל היתר כניסה לישראל. במשך שנים רבות הועסק בעבודות פיתוח ואינסטלציה ולמד את מקצועו תוך כדי עבודה. עד לתאונה, עבד באופן שוטף והועסק על-ידי קבלני בניין באתרים ברחבי המדינה.
הוא סיפר כי מאז הפציעה הוא סובל משלל כאבים, אינו עובד ואינו מסוגל לעבוד, "חצי מת", בקושי יכול לעלות מדרגה אחת.
הנתבעים דחו את טענותיו. קבלן המשנה שביצע את העבודות טען כי התאונה אירעה באשמת התובע, וסיפר כי לאחר שהטרקטור יצא, הוא סימן לתובע ולעובד נוסף ללכת לקצה התעלה ולצאת ממנה. אולם לדבריו, התובע החליט לעלות מצד התעלה, לקח תנופה וניסה לקפוץ מעליה.
לגרסתו, מכיוון שהתנופה לא הספיקה לו הוא נפל וגרר עמו את דופן התעלה שקרסה עליו.
החברה הקבלנית הראשית טענה כי שכרה את שירותיו של הקבלן לביצוע העבודות. לשיטתה, מכיוון שהוא זה שהעסיק את התובע, יש לדחות את התביעה נגדה.
לא אמין
השופט משה בר-עם העדיף את גרסתו של התובע, שדיבר באופן שוטף והציג גרסה הגיונית וסדורה. לעומת זאת, קבלן המשנה מסר גרסה סתמית. על שאלות רבות השיב שאינו זוכר, אף על פי שאת נסיבות האירוע זכר היטב, וניכר שהוא מנסה להתאים את גרסתו לטענותיו.
במהלך הדיון התברר גם שהנתבע נהג למסור לרשויות דיווחים לא מדויקים בנוגע לשכר העובדים שלו, דבר שמשליך על אמינותו באופן כללי, העיר השופט.
השופט הבהיר כי קבלן המשנה התרשל בכך שלא נקט באמצעים סבירים להבטחת סביבת עבודה בטוחה. כמו כן, גם הקבלנית הראשית, כמנהלת הפרויקט בעלת השליטה והפיקוח, הייתה חייבת לוודא שהעבודות יתבצעו תוך עמידה בכל דרישות הבטיחות.
בעניין זה השופט קבע כי הקבלן נושא באחריות ישירה לתאונה, בשיעור של 80%, ואילו החברה נושאת באחריות העקיפה, בשיעור של 20%.
בית-המשפט מינה מומחים במספר תחומים רפואיים, ולבסוף נקבע כי נכותו התפקודית עומדת על 60%.
בסיכומו של דבר, השופט קבע שבהתאם ליחס האחריות, הנתבעים ישלמו לתובע כ-900,000 שקל על הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, 375,000 שקל על כאב וסבל, 125,000 על עזרה חיצונית ו-50,000 על הוצאות רפואיות, וכן הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 23.6%.
מסכום הפיצויים ינוכו תגמולי ביטוח לאומי בסך 937,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד מירון קין
- ב"כ הנתבע: עו"ד בלטר גוט, אלוני ושות', עו"ד מיכאל מגידיש, עו"ד יניב מדר, עו"ד אריה כרמלי
* עו"ד דניאל אדזיאשוילי עוסק בדיני נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.