מדריכה בתנועת הנוער של האיחוד החקלאי ספגה לפני 11 שנים פגיעות קשות בגב, כשמזרן התעמלות כבד קרס עליה. במשפט נגד התנועה, שהסתיים לפני שבוע, נקבע כי לא הייתה השגחה מספקת על החניכים.
התובעת הייתה בת 17.5 ושימשה כמדריכה בתנועת הנוער של האיחוד החקלאי כששברה מספר חוליות בגב בעת פעילות שנערכה באולם ההתעלמות במושב בית יהושע בשנת 2005.
היה זה בזמן ארוחת הערב כשמספר חניכים השתמשו באחד ממזרני ההתעלמות ששכבו באולם כמגלשה, השעינו אותו באלכסון על במה, והתגלשו להנאתם כשהתובעת עומדת מאחוריהם ומשתפת עמם פעולה. המשחק הסתיים באסון כאשר המזרן התמוטט על התובעת, ו"קבר" אותה תחתיו.
המדריכה הובהלה עוד באותו יום לבית חולים "מאיר" בכפר סבא כשהיא סובלת ממספר שברים בחוליות הגב, ועברה ניתוח גב קשה ולאחריו תקופת שיקום ארוכה. כיום, 11 שנים אחרי, התובעת עדיין סובלת מכאבי גב עזים ומתקשה לשלוט על סוגריה.
את התביעה הנזיקית נגד תנועת הנוער ומושב בית יהושע היא הגישה בשנת 2011 לבית המשפט המחוזי מרכז. התובעת ביקשה פיצוי על נזקים שנגרמו לה בעקבות הפגיעה, כמו אובדן שכר, כאב וסבל והוצאות רפואיות.
התובעת טענה כי התנועה אחראית למצבה כיוון שלא הקפידה להשגיח על החניכים ולהזהיר אותם מפני השימוש המסוכן במזרן. באשר למושב, היא טענה כי כבעל האולם היה עליו לדאוג לאחסן את המזרנים או לכל הפחות לתלות שלטי אזהרה מפני הסכנות הטמונות בשימוש במזרנים, שלא למטרה לה נועדו.
התנועה והמושב ניסו להתנער מאחריות. התנועה טענה כי התובעת הייתה מדריכה מנוסה שהייתה ערה לסיכונים שבמשחק המאולתר ובכל זאת עמדה מאחוריו ולא הפסיקה אותו. המושב טען כי מזרן באולם התעמלות אינו נחשב לחפץ מסוכן שצריך להזהיר מפניו. לטענתו, האחריות לתאונה היא של התנועה – שכלל לא הורשתה להשתמש בציוד, ושל התובעת עצמה – שהסתכנה כאשר אפשרה לחניכים להשתמש במזרן בתור "קיר קפיצות".
המשחק מסוכן, לא המזרן
השופט אבי פורג קיבל את גרסת התובעת להתרחשות התאונה, אך הטיל עליה אשמה תורמת של 40% לנזקיה, כיוון שלטעמו כמדריכה שמודעת לכללי הבטיחות בתנועה, היא לא הייתה צריכה לשתף פעולה עם המשחק המסוכן.
יתר האחריות הוטלה על התנועה עצמה. השופט קבע כי ניהול הפעולה היה קלוקל ונעדר פיקוח ראוי או אזהרה מפני השימוש בציוד שבאולם.
בנוגע למושב, שהשופט קבע כי אין לייחס לו אחריות כלל, מאחר שהתאונה לא נגרמה עקב פגם או מכשול בציוד או באולם, אלא בשל חוסר זהירות בעת השימוש בציוד.
בהקשר זה השופט כתב כי הוא אינו סבור "שיש צורך בהוראות בטיחות לשימוש במזרון". כל בר דעת יודע כי המזרן לא נועד לשמש כמגלשה או מקפצה, וכי השימוש שהתובעת וחניכיה עשו בו אינו מהווה "שימוש סביר" במזרון התעמלות.
בשלב הבא ניגש השופט להעריך את נזקי התובעת בהתאם למסמכים ולחוות הדעת הרפואיות בעניינה. בסופו של דבר הוא העמיד את נכותה התפקודית על 35% ובהתאם לכך, פסק לה פיצוי של 1.11 מיליון שקל (לאחר ניכוי האחריות שלה לתאונה). בנוסף חויבה התנועה לשלם לה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% מסכום הפיצוי.
מאחר שהתביעה נגד המושב נדחתה, חויבה התובעת לשלם לו 10,000 שקל עבור שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.
- ב"כ התובעות: עו"ד מ. בן ארצי, עו"ד ר. בן ארצי
- ב"כ תנועת הנוער: עו"ד א. לוי
- ב"כ המושב: עו"ד י. קסטרו
* עורך דין מוטי כהן עוסק בדיני נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק
עו"ד מוטי כהן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין