פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שרותים משפטיים | פורום
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חדשות >> ידועים בציבור והלכת השיתוף - הלכה למעשה

ידועים בציבור והלכת השיתוף - הלכה למעשה

מאת: שי דקס, עו"ד | תאריך פרסום : 17/05/2010 12:00:00 | גרסת הדפסה

ידועים בציבור והלכת השיתוף - הלכה למעשה

שי דקס, עו"ד

מוסד הידועים בציבור מעורר שאלות מורכבות בנוגעות לחלוקת הרכוש לאחר פרידה. עו"ד שי דקס מציג את הנושא וקורא לצדדים להקדים תרופה למכה ולחתום על הסכם ממון.

 
 

מבוא

יש הרואים את המושג "ידועים בציבור" כתחליף לתא המשפחתי הקונבנציונאלי הידוע במחוזותינו, קרי, מוסד הנישואין, ויש הרואים בו כ"משפחה החדשה" של התקופה המודרנית.

למעשה, מושג הידועים בציבור אינו חדש בזירה המשפטית של התא המשפחתי, אלא שהוא תפס מקומו עוד בשנים עברו, גם כאשר עוצמתו של התא המשפחתי הייתה לוטה במסורת ואדיקות, דבר שגרם לאחוזי גירושין קטנים ביחס להיום.

במהות ההגדרה, ידועים בציבור הם בני זוג אשר בחרו לחיות את חייהם הזוגיים במשותף, מבלי להינשא. המדובר בבני זוג אשר חיים יחד, גרים יחד, לעיתים מולידים ילדים יחד, צוברים נכסים יחד וכיו"ב. זוהי זוגיות, ככל זוגיות, אלא שבני הזוג החליטו שלא להינשא מסיבותיהם שלהם. יש שלא רצו להיכנע לכבלי הפרוצדורה, יש שנכוו פעם מנישואין כושלים ומבחינה פסיכולוגית לא יכולים יותר לעבור את מפתן הנישואין ויש שבחרו כך מסיבה אחרת או כלל בלי סיבה.

היווצרות מערכת זוגית שכזו הצריכה את בית המשפט להתמודד עם שורה של שאלות בדבר זכויותיהם של בני הזוג הידועים בציבור. כך למשל, האם בני זוג כאלה שווי מעמד מבחינת חוקי המדינה ביחס לבני זוג נשואים? האם בן זוג יוכל לרשת את בן זוגו גם אם הם לא נשואים? האם אישה יכולה לתבוע מזונות מבן זוגה? האם היא יכולה לתבוע מן הרשויות קצבת שארים לאחר מות בן זוגה? וכיו"ב.

יחס הפסיקה לידועים בציבור

לאור הצורך להסדיר את המערכת הזוגית הזו, קבע בית המשפט העליון בשורה של פסקי דין, כי מעמדם של ידועים בציבור הינו שווה ערך למעמד של זוג נשוי כהלכה, ועל הרשויות (כולל בתי הדין הדתיים) לכבד מערכת זוגית שכזו על ידי שמירה על עיקרון הכבוד והשוויון, בדומה לכול מערכת זוגית אחרת. ראה בעניין זה למשל: ע"א 52/80 שחר נ' פרידמן פד"י ל"ח(1) 443 (1984), וכן סקירת הפסיקה בנושא בצורה מדוקדקת בבע"מ (חי') 264/05 פלונית נ' אלמוני.

כך למשל נקבע, כי אישה תוכל לקבל מזונות מבן זוגה הידוע בציבור, בבחינת "מזונות אזרחיים" ראה רע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני פד"י נ"ח(2) 213 (2003). כן נקבע, כי בן זוג יוכל לרשת את בן זוגו הידוע בציבור – ראה ע"א 1717/98 יוסף בלאונ' אדית פוזשפ"ד נד(4) 376 (2000), וכי בן זוג ידוע בציבור יוכל לקבל הכרה בעיני החוק בכול הקשור לדיירות מוגנת, הקלות במס, קצבת שארים, זכויות פנסיוניות וכיו"ב, ראה למשל ע"א 481/73 אוסקר רוזנברג, בתוקף תפקידו כמנהל עיזבון המנוחה נ' אפרים (ארנסט) שטסל פ"ד כט(1) 505 (197).

הנה כי כן, רואים אנו, כי הפסיקה השוותה את מעמדו של בן הזוג הידוע בציבור לבן הזוג הנשוי ובכך הקנתה למוסד זה את עוצמתו. אולם, בניגוד למערכת הנישואין שבה אדם יודע אימתי הוא נכנס אליה ואימתי הוא יוצא ממנה, במוסד הידועים בציבור הדבר נוטה יותר לאי בהירות ובעיקר תלוי הדבר בנסיבות כל מקרה לגופו.

סיפורים מהחיים

לשם המחשה, אישה אשר חיה בגפה פוגשת גבר מסוים. השניים מתאהבים ומתראים יחדיו למשך תקופה מסוימת. האם נסיבות אלו יספיקו על מנת שהגבר יזכה להכרה כידוע בציבור? יתכן שכן ויתכן שלא. שוב, הדבר תלוי נסיבות ויש חשיבות יתרה לכל מקרה ומקרה לגופו.

על קצה המזלג ייאמר, כי הפסיקה קבעה בנושא "אבני דרך" (אם כי ניתן לסטות מהן) כגון: האם בני הזוג גרו ביחד? האם הייתה להם קופה משותפת? וכיו"ב. ראה למשל ע"א 42/65 דרידיאן נ' עמידר פד"י יט(3) 259 בעמ' 261. אולם, הנושא עדיין מעורר מחלוקת וניתן למצוא פסיקות סותרות, שכן מקרה אחד אינו דומה לרעהו.

נחזור לרגע לדוגמא שנתנו: אותה אישה, כעת נתבעת על ידי בן זוגה לשעבר (לאחר פרידתם), על מחצית מכל רכושה. המדובר הוא, אם כן, בתוצאה שתהא לעיתים מרחיקת לכת. לא בטוח שהאישה כלל התכוונה להיות במסגרת של ידועה בציבור, וכעת היא מוצאת עצמה נתבעת על ידי הגבר (או להיפך) על מחצית מכל הרכוש אשר צברה.

דוגמא נוספת: גבר נשוי במשך שנים רבות לאשתו כדת וכדין. במהלך הנישואין, הגבר חטא לאשתו והתראה עם אישה אחרת מחוץ לנישואין. הגבר נפגש עם האישה האחרת באופן קבוע, שכר לה דירה קונה לה מתנות, יצא עימה לחופשות וכיו"ב. יום אחד, נפטר הגבר והחזיר נשמתו לבורא עולם וזאת מבלי שהשאיר צוואה. לאחר שאשתו מגיעה לדרוש את עזבונו מכוח היותה נשואה לו כחוק, לפתע נתקלת היא באותה מאהבת אשר דורשת אף היא את עזבונו מכוח היותה ידועה בציבור שלו לפני מותו. מי תגבר? אין לכך תשובה אחידה שכן מעמד הידועים בציבור אינו ברור מאליו ויתכן שחרף רצונו של הבעל המנוח, הוא ניהל בחייו מערכת יחסים של ידועים בציבור עם המאהבת וכעת גם לה מגיעות זכויות מן העיזבון כגון: מזונות, פנסיה, קצבת שארים, ירושה וכיו"ב.

סוגיית חלוקת הרכוש

מה עושים עם חוסר בהירות שכזה וכיצד יש לנהוג? אתייחס לסוגיה של חלוקת הרכוש בין בני זוג אשר חיו במסגרת של ידועים בציבור. מדובר בסוגיה חשובה, שכן יתכן שגבר מסוים אשר נפגש עם אישה כלשהי (או להיפך) במסגרת היכרות רומנטית, עשוי למצוא עצמו מחויב לה אף מעבר למה שציפה, כולל הקניית זכויות ברכושו.

לגבי זוגות שהתחתנו לאחר 1974, הנושא הינו פשוט יותר, שכן חוק יחסי ממון דן בסוגיה זו ומסדיר אותה כדלקמן: כל נכס אשר נצבר לבני הזוג במהלך נישואיהם, יאוזן ביניהם באופן שווה לאחר פקיעת הנישואין. כלומר, אם בני הזוג רכשו דירה לאחר הנישואין- אין זה משנה מי שילם יותר או פחות, לאחר פקיעת הנישואין יהיה זכאי כל אחד מבני הזוג לשווי ערך של מחצית הדירה. עם זאת, לפי חוק יחסי ממון, נכס אשר נרכש על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין או שהתקבל במתנה או בירושה במהלך הנישואין, לבן הזוג האחר לא תהיה תביעה לגביו לאחר שיפקעו הנישואין. כלומר, אם לאישה הייתה דירה בבעלותה עוד לפני שהתחתנה עם הגבר, גם לאחר שתתגרש ממנו הדירה תישאר בבעלותה, ולהיפך.

עד כאן במישור הנישואין. אולם במקרה של ידועים בציבור אין הדבר כל כך פשוט. כאן קבעה ההלכה הפסוקה (ראה פס"ד שחר נ' פרידמן לעיל), כי משטר יחסי הממון בין בני זוג כאלה, יהיה משטר של "חזקת השיתוף" ולפיו, אם יוכח שבני הזוג אכן היו ידועים בציבור, אזי לאישה תהיה זכות קניינית משותפת בכול נכסיו של הגבר, ולהיפך. יתרה מזאת, לעיתים השיתוף הקנייני יהא גם בנכסים אשר נרכשו לפני תחילת הקשר!

אין ספק, כי בנושא של ממונות ורכוש, לאישה הנשואה (או להיפך, לגבר הנשוי) מעמד חלש יותר משל אישה ידועה בציבור. לגבי האחרונה, זכותה הינה קניינית וגורפת אף מעבר לפרק זמן הנישואין ולעיתים גם יכולה להשתרע (תלוי נסיבות) גם על נכסי הבעל שמלפני הנישואין.

התפתחות אחרונה בפסיקה

כאמור, הלכה פסוקה זו, אשר הציבור ככללו לא תמיד מודע לה, עלולה להציב בן או בת זוג במבוכה כלשהי. אישה אשר במשך כול חייה צברה רכוש רב וכעת פגשה גבר כלשהו ויצאה איתו למשך תקופה מסוימת, יתכן, שמבלי שתהיה מודעת לכך, לאותו גבר צמחו זכויות ברכושה אף מבלי שהתכוונה לכך. מצב משפטי זה הינו מסוכן ועלול להוביל לתחושות קיפוח שונות ומגוונות, עד כדי מאבקים משפטיים ארוכים ומסובכים.

בהקשר לכך, ניתן לאחרונה פסק דין מפי הנשיאה בייניש בבית המשפט העליון, לפיו על מנת שלבן זוג יצמחו זכויות ברכושו של בן הזוג האחר, לא די רק בלהוכיח, כי השניים חיו במסגרת של ידועים בציבור, אלא יש להצביע על כך, שבמשך חייהם המשותפים הייתה כוונה משותפת להקנות זכויות בנכסים איש לרעהו (כגון: מגורים משותפים בדירת בן הזוג, ניהול חשבונות משותפים בבנק, ניהול עסקים שבמשותף וכיו"ב). רק אם התובע יעבור את שני השלבים דנן, יזכה הוא לזכויות ברכושו של בן זוגו לשעבר. ראה בג"צ 4178/04 פלונית נ' בית הדין הרבני לערעורים ואח',ניתן ביום 31/12/06.

בהקשר זה נציין גם את פסק דינה המלומד של כבוד השופטת גליק בבית המשפט לענייני משפחה בר"ג, בו היא סוקרת את הסוגיה בהרחבה וקובעת, כי על מנת להחיל את חזקת השיתוף על מסגרת יחסים של ידועים בציבור, יש להוכיח שני תנאים במצטבר: האחד, כי אכן הצדדים היו ידועים בציבור. השני, גם אם הוכח התנאי הקודם, עדיין יש להוכיח כוונת שיתוף ממשית של הצדדים. כלומר, ייתכן, כי יוכרז שהצדדים היו ידועים בציבור, אך לא כאלה שחזקת השיתוף חלה עליהם, שכן לא הוכחה כוונת שיתוף. (במקרה דנן, לצדדים היה משטר של הפרדה רכושית מוחלטת, נכסים נפרדים, חשבון בנק נפרד וכיו"ב). ראה תמ"ש 12720-09 מ.ח. נ' א.ש. ואח', וגם ע"א 52/80 שחר נ' פרידמן פ"ד ל"ח(1) 433.

עוד ייאמר, כי בית המשפט העליון קבע, כי על הטוען להחלת חזקת השיתוף על מסגרת של ידועים בציבור, רובץ נטל הוכחה מוגבר ביותר להוכיח, כי אכן הייתה כוונת שיתוף בין הצדדים: "ההבדל בין זוג נשוי לבין זוג הידוע בציבור כנשוי הוא, לצורך שלפנינו, רק בכך שרובץ נטל הוכחה כבד יותר על מי שמנסה להוכיח את כוונת השיתוף בנכסים של הזוג הידוע בציבור" (פרשת שחר נ' פרידמן).

סיכום

הנה כי כן, הרי שלא בנקל וודאי שלא בכל מקרה ניתן יהיה לתבוע זכויות רכושיות על סמך מסגרת יחסים של ידועים בציבור, ודרכם של התובע או תובעת במקרה כזה תהיה קשה וארוכה.

מה עושים אם כן? הדרך הטובה ביותר להבטיח את זכויותיו הקנייניות של כל צד ברכושו, היא על ידי חתימה על הסכם ממון אשר קובע, כי במקרה של פרידה כל צד יישאר בעליו של רכושו מלפני ההיכרות. כמובן, שעל מנת שלהסכם זה יהיה תוקף משפטי, על בני הזוג לאשרו בערכאות המוסמכות בחוק. במצב משפטי לא ברור שכזה, רק הסכם ממון מאושר על ידי בית המשפט, יכול להוביל לפשטות ובהירות אשר לא תקפח איש מבני הזוג.

לפסקי הדין המאוזכרים במאמר


* הכותב הינו עו"ד שי דקס, שותף במשרד עורכי דין סלמון, דקס ושות', אשר מתמחה בין היתר בנושאי המעמד האישי, דיני משפחה וירושה.

המאמר מתבסס על ניסיון הכותב בתיקים דומים אשר נידונו באמצעותו בבית המשפט ו/או על ידע אקדמי אשר נרכש במסגרת תואר שני באוניברסיטת תל אביב.

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


חוקים קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
נא להקיש קוד אבטחה*
  


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות









כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ