פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שרותים משפטיים | פורום
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חדשות >> הפסקת חיוב בכרטיס אשראי

הפסקת חיוב בכרטיס אשראי

מאת: משה סיון, עו"ד | תאריך פרסום : 28/12/2009 12:00:00 | גרסת הדפסה

העסקה המפתה ומה שבצידה

יהודית ויצחק, זוג מבוגרים חביב, החליטו להכניס מעט עניין בחייהם השגרתיים. הם התפתו לחתום על הסכם עם חברה המשווקת יחידות נופש בהרי האלפים.

בפגישה במשרדיה המפוארים של החברה, בעודם מתענגים על תה ורקיקים, הרבו הסוכנים בתאורים מפליגים אודות אתרי הנופש המרהיבים ביופיים.

הסוכנים הממולחים גיחכו לעצמם, קרוב לוודאי, בעת ששווקו יחידת נופש אלפינית המיועדת  לגולשים צעירים ונועזים, לזוג התמים. יחד עם זאת, הובטח להם גם נופש במלון מהוגן בבודפשט.

בו במקום נחתמו המסמכים, כולל חיוב בכרטיס אשראי של 36 תשלומים.

בביתם הנינוח בדקו בני הזוג את רשימת מקומות הנופש שבהסכם, וגילו שלא מופיע ביניהם המלון המהוגן בבודפשט. הזוג התעשת זמן מה לאחר החתימה, והואיל והעסקה לא התאימה לגילם וליכולתם, ואף נעשתה בלחץ- הם ביקשו את ביטולה.

באמצעות בא כוחם החלה תכתובת אל חברת הנופש, אשר היא "הספק", ואל חברת האשראי, אשר היא "המנפיק"- כך על פי לשון החוק.

משלא הועילה התכתובת, הוגשה על ידם תביעה כנגד חברת הנופש, וניתן לזכותם פס"ד בת.א.    191148/02 פרוילינגר נ' דיברסיון אינבסטמנט.

בפסק הדין נקבע שזכותם לקבל את כספם בחזרה, שכן בהתאם לחוק הגנת הצרכן, זכותו של צרכן לבטל עיסקה בהודעה בתוך 14 יום, ובעסקי נופש למיניהם בתוך 30 יום.

דא עקא, שהדבר לא הרשים במיוחד את חברת האשראי. זו, דרשה את "ליטרת הבשר" שלה, בטענה כי פסה"ד שניתן כנגד הספק איננו מחייב אותה.

כתוצאה מכך, נאלצו בני הזוג להגיש תביעה נוספת, בת.א. 21497/04 פרוילינגר נ' לאומי קארד, הפעם- תביעה ישירות כנגד חברת האשראי,  בה דרשו את החזר הכספים.

בפס"ד מנומק, מזכה השופט המלומד יעקב שיינמן את בני הזוג, ומחייב את חברת האשראי להשיב להם את כספם. זאת, מן הנימוקים שאכן היה ביטול של העיסקה כדין, וכן כי לא היו בידי חברת האשראי מסמכי החוזה והעיסקה כפי שהחוק מחייב אותה. השופט דחה את טענתה העיקרית של חברת האשראי, לפיה היא כבר העבירה ושילמה את הכסף לספק בעיסקה הקרויה  "עיסקת קרדיט", וקבע כי חובה על חברת אשראי שעושה עיסקת קרדיט מסוג זה, לקבל את הסכמתו של הלקוח לכך מראש.

חברת האשראי כ"בורר"

עיסקאות הקרדיט אינן מוכרות בדרך כלל לציבור, והן נהוגות במערכת היחסים שבין הספק לחברת האשראי, בלא ידיעת הצרכן.

לדוגמא- צרכן שהזמין רהיטים, או שרות מתמשך כגון שרותים של חברת בניה, והוא אמור לשלם ב-36 תשלומים המשתרעים על פני 3 שנים, עשוי למצוא עצמו במצב מביך, בו כל התשלומים שולמו מראש עבורו ע"י חב' האשראי- בלא ידיעתו. אם הספק מתרשל, מוסר לו מוצר פגום או שונה ממה שהוזמן, נוצר חיכוך ונגוד אינטרסים  במשולש היחסים צרכן - מנפיק - ספק, שכן הספק  זכה כבר במלוא התשלום -  ואילו הצרכן לא קיבל את המוצר המוסכם. עם זאת, מאחר שחברת האשראי כבר שילמה לספק- היא דורשת את מלוא התשלום מהצרכן.

במקרה שכזה, נוצר מצב בו חברת האשראי הופכת למעין "בורר" בין הצדדים, כאשר ברור לחלוטין, שהאינטרס של חברת האשראי הוא אינטרס שונה לחלוטין מזה של הצרכן.

היא מחייבת את חשבונו של הצרכן, וזה נאלץ להתכתש עימה על מנת לקבל החזר, האבסורד הוא, שמצב כפוי שכזה, נוצר דווקא ע"י חברת האשראי בניגוד לאינטרס הצרכן, אך לטובת היחסים שלה עם הספק-  ממנו היא גובה עמלות!

חברת האשראי, אשר "מכריעה ופוסקת" בין שני הצדדים, אשר שניהם לקוחותיה, פועלת לטובת היחסים שלה עם הספק וכנגד האינטרסים של הצרכן.

כיום יש לצרכן תרופה למצב זה: התיקון לחוק כרטיסי חיוב(סעיפים 10 ו- 10ב') מקנה אפשרות ביטול לצרכן.

המצב שלפני התיקון לחוק

רבים מאיתנו כבר נקלעו למצב המתסכל של רכישת מוצר או הזמנת שירות, אשר סופקו באופן שונה ממה שסוכם-   מוצר פגום או לקוי, מוצר שסופק לא במועד, או שרות גרוע באופן מהותי.

ההתחייבות בכרטיס אשראי ללא היכולת לבטל את החיובים, מותירה את הצרכן נתון לחסדיה של חברת האשראי, בשל התנערותו של נותן השרות מחובותיו כלפיו.

החוק עד לתיקון, נתן מענה אך ורק למצב של אי אספקת מוצר או שרות, אך לא למצב בו המוצר או השרות היו לקויים, או שונים מהמוסכם.

המקרה הנפוץ הוא של הזמנת שירות שיפוצים לבית. השיפוצניק המצוי מתחיל בעבודתו, אך משאיר קירות פעורים, צנרת פתוחה, ועוזב את הלקוח לאנחות - לטובת עבודה אחרת שהוא תפס בדרך .

כעבור שבועיים הוא שב, עובד יומיים ושוב נוטש. השלמת העבודה נעשית על ידי בעל מקצוע אחר, שחייב לבצעה מחדש, וכמובן גובה עליה תשלום בהתאם.

מקרה נפוץ נוסף הוא של ריהוט שהוזמן ומגיע פגום, ובעקבותיו נסיונות להחזיר אותו לספק- יש ויכוח, יש תכתובות, הזמן חולף, ובינתיים התשלומים נוקפים בחשבון הבנק.

מה עושים? פונים לחברת האשראי וזו נעשית, כאמור, מעין "בורר" שצריך לשפוט בין הצרכן ובין השיפוצניק או ספק  סלון הרהיטים.

ברור מראש, שבכל המקרים הללו תהיה ידינו, הצרכנים, על התחתונה.

חברת האשראי תדרוש ראיות שלא סופק השרות או המוצר, ואנחנו הצרכנים נתקשה מאד  להוכיח זאת ל"בורר", שהוא בעל אינטרס מובהק.

מובן מאליו, שה"בוררות" הזו איננה ראויה, והיא נדונה מראש לחובתו של הצרכן, שהרי למעשה האינטרס של חברת האשראי הוא האינטרס של הספק- הוא הלקוח האמיתי של חברת האשראי והוא משלם לה עמלות.

לעיתים רבות חברת האשראי, כאמור, כבר שילמה לספק את מלוא התשלומים, הגם שהללו עתידיים, ב"עסקת קרדיט", וזאת ללא ידיעתו או ללא הסכמתו של הצרכן, ובסופו של ענין התשלומים ימשיכו לזלוג מחשבונו אל חברת האשראי .

סיטואציה זו לא היתה מתרחשת במקרה של מסירת שיקים לפרעון במועדים עתידיים. במקרה שכזה הצרכן יכול תמיד לתת הוראת ביטול לבנק. הבנק מעולם לא יראה עצמו בעל זכות או סמכות להתערב בנעשה בינו ובין הספק, והוא יפעל מיד עפ"י הוראת הצרכן ויחסום כל תשלום של שיקים נוספים. אם הספק חפץ לתבוע את הצרכן הוא כבר ירוץ אחריו  ולא להיפך.

התיקון לחוק

בסעיפים 10  ו- 10 ב' לחוק כרטיסי חיוב עשה המחוקק שני תיקונים:

סעיף 10 קובע, כי אם הצרכן מודיע לחברת האשראי שהנכס לא סופק, על אף שחלף מועד הספקתו, או שהספק הפסיק לספק דרך קבע נכסים מסוגו של הנכס שנרכש,  דהיינו, חדל לתפקד בעיסוקו זה, והלקוח ביטל את העיסקה - אזי חייבת חברת האשראי לבטל  את החיוב בשל אותה עיסקה!

בסעיף 10 ב' הגדיל המחוקק לעשות, וקבע כי הצרכן זכאי להודיע על הפסקת תשלום לחברת האשראי מכל סיבה שהיא, וחברת האשראי מחוייבת להפסיק לחייב את חשבונו של הלקוח!

מיד עולה השאלה -  אם  יש לנו את סעיף 10 ב', שנותן את הזכות להפסיק תשלום בלא כל עילה או סיבה, וחברת האשראי מחוייבת להפסיקו, מדוע טרח המחוקק על סעיף 10 לעיל, שם חובת הראיה על הצרכן שלא קיבל את המוצר או השרות במועדו?

התשובה היא, כי בסעיף 10ב' מדובר רק בביטול הוראת קבע לחיוב חשבון באמצעות כרטיס אשראי, כגון הוראת קבע לחברת כבלים, אינטרנט, טלפון וכיוצ"ב.

בתיקון זה נעשתה רביזיה משמעותית בזכויותיו של הצרכן, המאפשרת לבטל את החיוב בכל עת.

בכך בוטלה החזקה השרירותית שנטלו לעצמן חברות השרות הללו, אשר החזיקו בלקוח באופן כפייתי, באמצעות חוזים ארוכי טווח, שבהם הוראות קבע לחיוב בחשבונו.

המצב טרם התיקון הנ"ל חייב את הצרכן בקבלת הסכמתו של  ספק השרות לביטול החיוב, אך לא עוד! עתה, בהוראה ישירה של הצרכן לחברת האשראי (שמומלץ לבצעה במכתב רשום לספק השירות ולחברת האשראי), ייפסק החיוב.

לפסקי הדין שאוזכרו במאמר:


* הכותב הינו עו"ד ונוטריון המנהל משרד עצמאי מזה כ-30 שנה, ומתמחה בדיני בנקאות והגנת הצרכן.

אתר המשרד: www.sivanmoshe-law.co.il

** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

חוקים קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
  


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות









כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ