פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שרותים משפטיים | פורום
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חדשות >> ביטול פסק דין

ביטול פסק דין

מאת: ירון בר אל, עו"ד | תאריך פרסום : 10/08/2009 12:00:00 | גרסת הדפסה

ע"פ תקנות סדר הדין האזרחי, נדרש נתבע להגשת כתב הגנה, או בקשת רשות להגן בתביעה בסדר דין מקוצר בתוך 30 יום מהיום בו נמסר לו כתב התביעה (45 יום בתביעה בסדר דין מהיר ו- 15 יום בתביעה קטנה). לאחר מועדים אלו זכאי התובע לבקש פסק דין, ובהעדר כתב הגנה או בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה יפסוק בית המשפט לטובת התובע.

בשלב זה, עומדת לנתבע, אשר פסק הדין ניתן כנגדו, הזכות להגיש בקשה לביטול פסק דין.

המועד להגשת הבקשה

תקנה 214 קובעת, כי משניתן פסק דין במעמד צד אחד רשאי בעל הדין שנגדו ניתן פסק הדין להגיש את בקשתו לביטול פסק הדין בתוך 30 יום משהומצא לו פסק הדין. במקרה זה רשאי בית המשפט לבטל את פסק הדין כקבוע בתקנה 201. תקנה 201 קובעת, כי משהוגשה בקשה לביטול פסק דין 30 יום לאחר פסק הדין רשאי בית המשפט לבטלה בתנאים שייראו לו.

ואולם, בחלוף 30 יום מהיום שנודע למבקש על פסק הדין, עליו להגיש בקשה מיוחדת להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין. בשלב זה בית המשפט כבר אינו רשאי לבטל את פסק הדין "בתנאים שייראו לו", אלא עליו לדון בבקשה להארכת המועד, עובר לדיון בבקשה לביטול פסק דין לגופה. לאחר הדיון יחליט בית המשפט בבקשה להארכת המועד, ובמידה שיחליט להאריך את המועד עליו לעשות זאת "מטעמים מיוחדים שיירשמו" (תקנה 528), היינו: נדרש נימוק טוב "מיוחד" לשם קבלת הבקשה להארכת המועד.

זכות הגישה החוקתית לכל אדם לערכאות

בשורה של פסקי דין הכיר בית המשפט העליון בזכות היסודית של כל אדם לגישה לערכאות המשפט. זכותו הטבעית, המוסרית והחוקית של אדם אשר נטענות כנגדו טענות, ומועלות כנגדו תביעות היא לשטוח את טענותיו וגרסתו לפני בית המשפט, ושהן יתבררו בהליך מלא וצודק של הבאת ראיות.

הדברים שנאמרו ע"י כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"א 8864/99 ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תק-על 2000 (3), בעמ' 2133 נסמכו על אותו כלל בסיסי ויסודי: "כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט". מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון."

ברוח זו ציין גם כב' המשנה לנשיא, השופט שלמה לוין, בספרו תורת הפרוצדורה האזרחית, ירושלים, התשנ"ט בעמודים 203 ו- 204 כי: "גם בהעדר הוראה מפורשת בדין, מוסמך בית המשפט, ולפעמים אפילו חייב הוא , לבטל פסק דין שניתן על פי צד אחד והוא - על יסוד סמכותו הטבועה של בית המשפט. משהפכה כיום זכות הגישה למערכת השיפוטית לענין חוקתי, יש לבחון את שיקול דעתו של בית המשפט בסוגיה שלפנינו גם מהבחינה הזו... מכאן, שאם לא ניתנה לבעל דין הזדמנות לנצל את הזכות, שומה על בית המשפט לבטל את הפסק בין אם ההזדמנות לא ניתנה לו בגלל העדר המצאה, ובין מחמת נימוקים אובייקטיביים או סובייקטיביים המצדיקים את ביטול הפסק".

בית המשפט העליון קבע לא אחת, כי פסק דין שניתן מעמד צד אחד הינו הליך חורג מן המתכונת הרגילה ומן הסדר הטבעי של ההתדיינות המשפטית זכותו הטבעית, המוסרית והחוקית של אדם אשר נטענות כנגדו טענות ומועלות כנגדו תביעות לשטוח את טענותיו וגרסתו לפני בית המשפט, ושהן יתבררו בהליך מלא וצודק של הבאת ראיות. וכדבריה של כב' השופטת פרוקצ'ה ברע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון (טרם פורסם) "ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הניתנת להוראות סדר הדין , ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים "

רבות דנו ודנים בעניין אפשרות הגישה לערכאות בפועל של האזרח הקטן, ובעניין הפער העצום של יישום אותה זכות ע"י בעלי ממון וחברות, לעומת האזרח הקטן ואולם זהו נושא שלם שאינו מעניינו של מאמר זה.

הרחבתה של אותה זכות מטילה על בתי המשפט את החובה לאפשר לכל אדם דיון אמיתי מלא והוגן בבית המשפט. זכות זו, שאין עליה עוררין, מהווה את המטרייה שתחתיה ישקול בית המשפט כל בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד. מאחר ופסק דין שניתן במעמד צד אחד הינו הליך החורג מן המתכונת הרגילה ומן הסדר הטבעי של ההתדיינות המשפטית "יעדיף בית המשפט את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת" (ע"א 32/83, בר"ע 301/81 - ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3))

הנימוקים לקבלת בקשה לביטול פסק דין

העילות האפשריות לביטול פסק דין (או כל החלטה אחרת) שניתן במעמד צד אחד הן שתיים:

  1. ביטול מחובת הצדק.
  2. ביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.

ביטול מחובת הצדק

העילה לביטול מחובת הצדק מתקיימת כאשר בית המשפט מלכתחילה לא היה רשאי להחליט בהיעדרו של המבקש. מדובר במקרים בהם המבקש לא הוזמן כלל לדיון. במקרה כזה עצם הפגם שבאי הזמנתו של המבקש לדיון מהווה עילה מספקת לביטול פסק הדין ואין זה משנה אם ההחלטה לגופו של עניין הייתה צודקת אם לאו (ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835-836, כמו כן ראה בספרו של הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282 וגם פסק דינו של כב' השופט ארבל בבר"ע (ת"א ) 2411/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נגד מיכאלי (טרם פורסם)). במילים אחרות, פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום, ובמידה שהפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.

בעניין הזמנתו של המבקש לדיון ומסירת ההזמנה למבקש תוזכר פסיקת בית המשפט בעניין המצאה בדרך הדבקה על הדלת והדברים שנאמרו בבש"א 6441/04, מתוקה נ. סונול: "ראוי לזכור כי המצאה בדרך של הדבקה כפופה לעולם לאפשרות שבית המשפט לא יכיר בה, גם אם מבחינה טכנית היא נעשתה על פי הכללים הקבועים בתקנה. זאת כל אימת שמתברר כי בפועל הכתב המודבק לא הגיע לידי הנמען או מי מבני ביתו". לעניין זה מוסיף ומשלים דר' זוסמן בסעיף 188 לספרו "סדרי הדין האזרחי" את ההלכה בדבר המצאת מסמכים בדרך של הדבקה ואשר ספק אם הגיעו ליעדם – כפי שאכן היה בעניינו של המבקש: "לגבי מסמך שנמסר ע"י הדבקתו על הדלת, ואשר לעולם אין לדעת אם לא הוסר משם ע"י מאן דהוא ולא הגיע לידי הנמען או בני ביתו, בן חורין בית המשפט להורות כי הדבקתו לא תחשב כמסירה אלא שהמסמך יימסר מחדש" (ע"א 427/61 דליהו נ' הדייקן בע"מ פ"ד טז 624).

ביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט

גם כאן מנחים את בית שני שיקולים: השיקול הראשון הוא מהו הטעם להיעדרותו של המבקש מהדיון על אף שהוזמן. השיקול השני, העיקרי והחשוב יותר, האם למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין אשר יכולה להביא את בית המשפט לשנות את פסק דינו.

ייאמר כי הגם שכאמור, השיקול השני הוא החשוב יותר, שני השיקולים קשורים האחד בשני. ככל שהגנתו של המבקש בפני התביעה שהוגשה כנגדו היא סבירה וחזקה יותר, יתייחס בית המשפט בסלחנות יתרה לנימוק בדבר היעדרותו של המבקש מהדיון (או אי הגשת כתב הגנה או בקשת רשות להגן מצידו). במקרים אלו, גם אם המדובר באי התייצבות בהיסח הדעת, או אי הבנה, או אפילו בשל רשלנות מצד המבקש או ב"כ, יטה בית המשפט לבטל את פסק הדין. בית המשפט יטה פחות לבטל את פסק הדין במקרים בהם התברר כי המדובר בזלזול מופגן של המבקש בתקנות (ע"א 32/83, בר"ע 301/81 הנ"ל)).

סיכום

המערכת המשפטית בנויה בין השאר על לוחות זמנים קבועים. לא ייתכן, כי בעל דין יזלזל בהליכי בית המשפט ולא יגיש את כתבי טענותיו (במקרה דנן כתב הגנה או בקשת רשות להתגונן), וכתוצאה מכך ייפגעו זכויותיו של התובע ומערכת המשפט לא תוכל לתפקד כראוי. למעשה, בהינתן נורמה של אי ציות למועדים, לא תוכל מערכת המשפט לבצע את תפקידה כלל.

מנגד, חוש הצדק הטבעי וזכותו הטבעית של אדם לדיון צודק ומלא מובילים אותנו תמיד למסקנה, כי לא ניתן להטיל על אדם חיובים ע"פ פסק דין מבלי שיינתן לו יומו בבית המשפט. הדברים נכונים שבעתיים שעה שעומדות לצידו טענות הגנה מבוססות שיכולות לעיתים אף להפריך את טענות התובע לחלוטין.

כאשר לא נותר ספק בדבר הזמנתו כדין של המבקש לדין, העניקו לבתי המשפט כללי הפרוצדורה ופרשנותו של בית המשפט העליון שיקול דעת רחב בבקשות לביטול פסק דין. שיקול דעת רחב זה ניתן על מנת לאפשר את "דרך המלך" בין שני הקטבים תוך נטייה לקבל בקשות לביטול פסק דין, כאשר קיימת הגנה סבירה לגופו של עניין, ופגיעה בכיסו של אותו מבקש שלא הקפיד על המועדים בצורת הוצאות לצד שכנגד.


לפסקי הדין שבמאמר:


* עו"ד בר אל ירון ממשרד עו"ד בר אל ושות', עסק בעברו כמנהל בכיר בתחום ההי- טק ויחסי הציבור. מתמחה במשפט אזרחי מסחרי, חוזים מסחריים, דיני חברות ומכרזים, ליטיגציה עסקית ומסחרית ועסקאות מקרקעין. עו"ד בר אל ירון החל את דרכו כשכיר במשרד עו"ד המייצג גופים וחברות מהמובילות בישראל. במשך שנים ייצג חברות מהמובילות במשק כגון פלאפון תקשורת בנק לאומי וכיו"ב לרבות ייצוג לקוחות עסקיים נגד תביעות ענק שהוגשו כנגדם. בשנת 2004 פנה עו"ד בר אל לדרך עצמאית ומאז מתפתח משרד עו"ד בר אל ושות' והופך במהירות למשרד ייחודי מוביל ואיכותי. המשרד אינו משרד גדול והוא ערוך למתן שרות ממוקד ואישי עבור לקוחות פרטיים שזקוקים לטיפול משפטי איכותי במקרים מיוחדים וכמו כן מספק טיפול משפטי שוטף ללקוחותיו המסחריים כגון חברות, עמותות, ועסקים קטנים.

לאתר הבית של משרד עו"ד בר אל ושות'

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

חוקים קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
  


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות









כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ