אדם הסובל מפיגור שכלי נאלץ לתבוע את "הפניקס" לאחר שסירבה לשלם לו על נזקי תאונת דרכים שאירעה ב-2007. המבטחת הכחישה כי הייתה זו תאונת דרכים וטענה כי התובע נתקל ברכב כבוי. השופטת אירית מני-גור העדיפה את גרסת התובע.
בכתב התביעה שהוגש ב-2011 לבית משפט השלום בהרצליה טען התובע כי נפגע בתאונת דרכים במוסך בו הועסק כעובד ניקיון. לדבריו, באחד הימים בפברואר 2007 פגע בגבו טנדר בו נהג מנהל המוסך.
לייעוץ בתחום:
פנו לעורך דין תאונות דרכים
התובע תיאר כי בבדיקות הרפואיות נמצאה אצלו פגיעה באחת החוליות וחשד לשבר באחת מצלעותיו. מצבו החמיר ובשלב מסוים הוא לא היה מסוגל לעמוד על רגליו ואושפז. התובע הוסיף כי באפריל 2008 יצא לחופשת מחלה ובאוגוסט הופסקה עבודתו במוסך ומאז לא הצליח להשתלב בעבודה אחרת.
הנתבעת, חברת הביטוח הפניקס, הכחישה את גרסת התובע וטענה כי הוא הלך אחורה מבלי להסתכל ונתקל ברכב עומד. לדבריה, מכיוון שהרכב שימש "זירה" בלבד לא מדובר בתאונת דרכים ודין התביעה להידחות.
עוד נטען כי התובע פנה לטיפול רפואי זמן רב אחרי האירוע וגם אז התלונן שנפל בביתו. מכך יש להסיק כי אין קשר בין מצבו הרפואי לבין התאונה.
התובע, הסובל מפיגור שכלי ומלקויות נפשיות, סיפר בהקשר זה כי נבהל מאוד מהתאונה וחשש לדווח על האירוע. לדבריו הוא לא ידע כיצד לפעול ופחד שיפוטר ולכן לא פנה לטיפול רפואי מיד לאחר האירוע אלא רק שלושה שבועות לאחר מכן כשכאביו החמירו.
פרק זמן סביר
השופטת אירית מני-גור קבעה כי האירוע הוא תאונת דרכים והדגישה כי גרסתו העקבית של התובע נתמכה על ידי עדויות אשתו ועובד אחר שהיה במוסך בזמן התאונה.
השופטת דחתה את טענות הנתבעת לעניין אי דיוקים בעדות התובע וייחסה זאת ללקויותיו הקוגניטיביות ולכך שהוא סובל מבעיות בזיכרון לטווח הקצר, מהתמצאות בזמן, מיכולת ריכוז נמוכה מאוד ומאוצר מילים ירוד.
השופטת גם הבהירה כי התובע פנה לטיפול שלושה שבועות לאחר התאונה ומדובר בפרק זמן סביר. בנוסף, לנוכח מצבו הרגשי ניתן להבין את חששו לדווח על התאונה ואת העובדה שהמשיך לעבוד לאחריה.
לדברי השופטת, אף שהמומחה האורתופדי קבע כי התאונה גרמה לתובע נכות נמוכה יחסית של פחות מ-5%, הרי שבשל מצבו השכלי יש לקבוע כי הנכות השפיעה באופן דרמטי על כושר השתכרותו. קביעה זו מתיישבת לדבריה עם "עקרון הגולגולת הדקה" שלפיו במקרים בהם הרקע הפיזי או הנפשי של הנפגע הביא לכך שתוצאת הנזק הייתה גדולה מהצפוי, חייב המזיק לפצות אותו על מלוא הנזק.
השופטת קיבלה בעניין זה את חוות הדעת של הרופאה השיקומית לפיה התובע לא יכול לשוב לעבודה שתפרנס אותו כמו בעבר.
בנסיבות אלה פסקה השופטת לטובת התובע פיצוי על הפסדי שכר של 70,000 שקל, הוצאות רפואיות ונסיעות בסך של 7,000 שקל עזרת צד שלישי של 18,000 שקל וכאב וסבל בסך 15,000 שקל.
בסך הכל חויבה הנתבעת לפצות את התובע ב-110,000 שקל בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובע: עו"ד אלונה בן יעקב
- ב"כ הנתבעים: עו"ד סדרס
* עורכת דין גלית שאבי וינמן עוסקת בדיני ביטוח ותאונות דרכים
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין