התוכנית, שאושרה לפני כארבעים שנה, נדחתה לתקופה של עשרים שנה בעקבות עתירה שהוגשה בנושא. השנים חלפו ועיריית תל-אביב פעלה להחיות את התוכנית מבלי להתאים אותה לימינו, ונתבעה על ידי בעלי הקרקעות באזור.
ב-1971 אושרה תכנית להרחבת שדרות קק"ל בתל-אביב כדי לפתח עורק דו-מסלולי עם שלושה נתיבי תנועה לכל כיוון וכן לסלול שביל לרוכבי אופניים. התכנית, שנועדה לביצוע תוך 15 שנים ובמסגרתה הוחלט להפקיע שטחים מבעלי הקרקעות באזור, לא יצאה לפועל וב-1989, התגבש הסדר פשרה עם "העמותה לביטול מחלפים", והוסכם שהרחוב בקטע של רחוב בני-אפרים–האוניברסיטה לא יורחב במהלך עשרים השנים הבאות.
לייעוץ בענייני תכנון ובניה:
פנו ל- עורך דין מקרקעין
עשרים שנות ההקפאה עברו וההפקעה (שלא כללה תמורה לבעלי הקרקע) אושרה מחדש. בעקבות פרסום ההחלטה על ההפקעה ביולי 2011, הגישו בעלי הנכסים עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב.
לטענתם, מדובר בתכנית ישנה מלפני ארבעים שנה, ומאז חלו שינויים רבים במגמות התכנון, ולכן אין לאשר אותה כלשונה. עוד הם טענו, כי כמות התחבורה הציבורית שעוברת בתחום זה של שדרות קק"ל אינה מצדיקה את הרחבת הנתיב והציעו להמיר את אחד הנתיבים הקיימים לנת"צ. בנוסף, היא עלולה לגרור עומס משום שהיא תגדיל את כמות כלי הרכב הפרטיים על הכביש.
העותרים גם טענו שאין צורך בהרחבת הדרך לשם סלילת שביל אופניים, משום שיש שם רצועת דרך פנויה שיכולה לשמש לכך.
בכל מצב, טענו העותרים, הפקעת השטח תגרום להם נזק ותפגע בקניין הפרטי שלהם בניגוד לחוק, ולכן יש לבטלה ולמצוא לה חלופה או לכל הפחות לפצותם.
העירייה טענה מנגד כי הצורך בקיום התוכנית רק גבר עם השנים וכי ההפקעה נועדה לשרת את הציבור הרחב בכך שהתשתיות ישופרו, יתאפשר מעבר מהיר של תחבורה ציבורית ויתווסף נתיב אופניים שיתמזג עם שבילי האופניים בעיר. כן ציינה העירייה כי היא מצאה שהרחבת הנתיב היא הדרך היעילה ביותר להפחית את עומסי התנועה הנוצרים בקק"ל ואין חלופה טובה יותר.
בדיקה מחודשת
סגן הנשיאה, השופט ד"ר עודד מודריק סבר שמאחר ששדרות קק"ל הן עורק ראשי באזור צפון תל-אביב, העמסתה בנתיבי תחבורה ציבורית עלולה להגדיל את התנועה באזור ולגרום לבעיה בטיחותית משום שתושבי האזור וילדיהם נדרשים לחצות שם את הכביש.
השופט ציין שהוא אמנם חסר המיומנות והרקע המקצועי, אולם קשה לו להבין מאיזו סיבה ההפקעה לצורך הוספת נת"צ היא חיונית כל כך. כמו כן, מאחר שמדובר בהחלטה מלפני כמה עשורים, ראוי לבדוק האם יש חלופות עדכניות "נוכח אורחות החיים ומגמות התכנון המשתנות".
לבסוף קבע השופט מודריק, שהעתירה תתקבל באופן חלקי, כך שהתכנית תוקפא לשנה, ותיערך בדיקה מחודשת שתציע פתרון המפקיע שטח מינימאלי, כך שתימנע פגיעה משמעותית בבעלי הקרקע. כמו כן הורה השופט לבחון את פיתוח מסלולי האופניים על ידי הרחבת המדרכות.
לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ העותרים: עו"ד ענת בירן (רקם), עו"ד דפנה תמיר, עו"ד אסף עירוני
- ב"כ המשיבים: עו"ד הראלה אברהם-אוזן
* עו"ד יעקב זליגמן, ממשרד עוה"ד דן בר-אל ושות', עוסק בדיני מקרקעין ותכנון ובניה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין