תושב ג'נין נדרס בזמן שהגיע להעביר את הלילה בשוק הסיטונאי בפתח-תקווה כמו רבים מתושבי השטחים שעובדים בישראל. 7 שנים אחרי נקבע כי הקרן הישראלית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים תצטרך לפצות אותו יחד עם הנהג הפוגע, אולם זכאית לקבל ממנו החזר.
הצעיר הפלסטיני, שעבד בישראל מאז היה בן 14, נפגע בתאונה כשהיה כבן 17. היה זה בשלהי אפריל 2009 כשהגיע עם אביו לשוק הסיטונאי בפתח תקווה, שם העבירו את הלילה כמו רבים מתושבי השטחים שעובדים בישראל.
באותו הערב, מוצאי שבת, הגיע לשוק נהג משאית והחל לפרוק סחורה באמצעות מלגזה. תוך כדי הפריקה, הנהג דרס את הצעיר מבלי לשים לב.
הצעיר הובהל לבית חולים בארץ אך בהמשך הועבר לבית חולים בשכם, שם אובחן עם פגיעות בצוואר וברגל.
לייעוץ בתחום:
עורך דין תאונות דרכים
התאונה לא דווחה למשטרה והצעיר לא ידע מי דרס אותו ומי אחראי לנזקיו. מאחר שנפגע בישראל הוא הגיש בשנת 2010 תביעה לבית משפט השלום בנתניה לצורך קבלת פיצוי על נזקיו מ"קרנית", הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.
בינתיים, בעקבות חקירה של קרנית הנהג הפוגע אותר וכך גם בעל החנות בשוק, שנטען כי המלגזה בבעלותו. על כן, הם התווספו כנתבעים בהליך וקרנית אף היא הגישה נגדם הודעת צד שלישי.
בעל החנות וחברת הביטוח שלו "הפניקס" ביקשו לדחות את התביעה בטענה שהמלגזה כלל לא הייתה שלו.
הנהג טען שאינו זוכר את פרטי התאונה במדויק, אך הודה בכך שפגע בתובע בזמן שנהג על המלגזה ששייכת לבעל החנות – שהשאיר אותה עם המפתחות על מנת שיוכל לפרוק את הסחורה. אך בעל החנות הכחיש זאת. הוא טען כי המלגזה שלו הייתה קשורה בשרשרת ומנעול כדי למנוע גניבה, כך שלא ייתכן שהנהג השתמש בה.
של מי המלגזה?
במהלך הדיונים בתיק התברר כי בזמן התאונה היו בשוק מספר מלגזות זהות שקשה לדעת למי מבעלי החנויות בשוק הן שייכות.
השופטת הבכירה גלית ציגלר ציינה בפסק הדין כי לא התרשמה לחיוב מעדותו של הנהג ונראה היה שהעיד כפי שהעיד מתוך אינטרס להיכלל בכיסוי הביטוחי. לדברי השופטת, הנהג אף נכשל להציג ראיות שהיו יכולות להצביע על מיקום המלגזה (למשל, בסמוך לחנות המדוברת) או על כך שלא הייתה קשורה.
לאור האמור, השופטת קבעה כי לא הוכח ברמת ההוכחה הנדרשת, שהתובע נפגע ממלגזה השייכת לבעל החנות, ולכן התביעה נגדו נדחתה.
"בנסיבות אלו נותרה תביעת התובע - כמי שנפגע כהולך רגל - כלפי קרנית וכלפי הנהג, והחובה לפצותו בגין נזקיו תוטל עליהם", הכריעה השופטת.
את נזקיו של התובע, הסובל מנכות תפקודית בשיעור 20% בעקבות הגבלת תנועה בצווארו, השופטת העריכה בסך של 257,836 שקל – פיצוי הכולל הפסדי שכר, כאב וסבל, והוצאות רפואיות.
השופטת הורתה לקרנית ולנהג לפצות את התובע על נזקיו, יחד ולחוד, תוך שחייבה אותם גם בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 13% מסכום הפיצוי, וכן בהוצאות המשפט של בעל החנות ו"הפניקס".
עם זאת, מכיוון שהנהג הודה שפגע בתובע, השופטת קיבלה את הודעת הצד השלישי של קרנית, וחייבה אותו להשיב לה כל שתשלם לתובע.
- ב"כ התובע: עו"ד פסח שטמלר
- ב"כ הנתבעים: עו"ד סדרס, עו"ד דביאת, עו"ד סלע
* עורך דין עופר לוי ממשרד פאר - לוי עוסק בדיני נזיקין, תאונות דרכים ותאונות עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין