הבעל טען שהאישה מציקה לו ואין ברירה אלא להתגרש מיד. האישה טענה שבעלה מהמר כפייתי אבל היא מוכנה לחזור לשלום בית. בית הדין הרבני המליץ לצדדים לוותר על הזוגיות העכורה, ובתוך כך חייב את הבעל לשלם 300 אלף שקל על הכתובה.
הבעל עזב את הבית במרס 2014 והגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני האזורי בנתניה. אשתו הייתה אז בחודש התשיעי להריונה, ימים ספורים לפני לידת בתם. לבני הזוג ילד נוסף כבן שלוש.
לייעוץ בתחום המשפחה
עורך דין משפחה
בתביעתו, טען הבעל שמערכת היחסים נקלעה למשבר כל כך קשה שלא הייתה לו ברירה אלא להגיש את התביעה. לדבריו, האישה הציקה לו והתעמרה בו ואף הכפישה את בני משפחתו. בבית הדין הוא גם ציין כי אשתו הכתה אותו בסמוך להגשת התביעה, וביקש לחייב אותה להתגרש ולשלול ממנה את הכתובה.
האישה הגישה בתגובה תביעה לשלום בית, ובד בבד היא גם תבעה מזונות ילדים בבית המשפט לענייני משפחה. היא אמנם העלתה טענות מאד קשות כנגד בעלה, המרכזית שבהן שהוא מהמר כפייתי שבשל התמכרותו הקשה מתנכר אליה ולסביבתו, אך אמרה שהיא מוכנה לחזור לחיות עמו בתקווה שיעבור טיפול.
הבעל סיפר שאמנם הימר קצת בטוטו אבל לא הפסיד סכומים גדולים ולפעמים אפילו זכה. לדבריו, ההימורים אינה הסיבה לבעיות במערכת היחסים.
לאיזו תגובה ציפה?
הדיין הרב שלמה שפירא (אב"ד) ביקר בחומרה את העיתוי בו בחר הבעל להגיש את תביעת הגירושין. בנוגע לתגובתה האלימה של האישה לתביעה השיב הדיין בפסק הדין:
"אין ספק שגם אם האשה הייתה מכה את הבעל עקב קבלת תביעת הגירושין אין להאשימה על כך (ואף שאין ראוי לנקוט באלימות בכל מקרה)... תגובה זו הייתה תגובה טבעית של אשה מותשת ימים ספורים אחרי הלידה כשהיא מטופלת בתינוקת קטנה וילד קטן. איזו תגובה חושב הבעל שאשתו הייתה צריכה להגיב בתמורה ל'מתנת הלידה שנתן לה'".
הדיין גם שלל את טענת הבעל כי תביעת האישה לשלום בית אינה כנה מעצם הגשתה לאחר תביעת הגירושין כמו גם הגשת תביעת המזונות. עצם הגשת תביעת שלום בית כתגובה לתביעת גירושין, הבהיר הדיין, אינה הופכת אותה לבלתי כנה. כך גם רצונה לעמוד על זכויותיה בבימ"ש למשפחה, אף פעלה מתוך איזו מחשבה מוטעית ששם תגיע להישגים יותר טובים.
הרצון בשלום בית, הבהיר הדיין, אינו מחייב ויתור על זכויות ומי שייקבע אם התביעה כנה או לא הוא בית הדין, לפי התרשמותו.
עם זאת, הרב הודיע שאין מקום לשלום בית. מערכת היחסים בין הצדדים הייתה רעועה מהתחלה, ולא בגלל ההימורים. הצדדים פשוט "לא השכילו לבנות מערכת יחסים נורמלית בין בני זוג".
מצד שני, פסק הרב שלא ניתן לחייב את האישה בגט: הבעל הוא שעזב את הבית, הוא שהגיש את תביעת הגירושין למורת רוחה של האישה, ומעבר לכך הוא לא הוכיח עילה מוצדקת לגירושין ואף לא לשלילת כתובה. הטענות שהאישה מציקה או רעה אינן עילות מוצדקות לגירושין ולפטור כזה.
בנסיבות אלה, הרב רק המליץ לצדדים להתגרש ולהתחיל בחיים חדשים. מאחר שבסופו של דבר שני הצדדים הודיעו שהם מסכימים, הוא הורה להם להתגרש לאלתר. את דמי הכתובה, בסך 300 אלף שקל ישלם הבעל מתוך התמורה שיקבל על חלקו בדירה המשותפת, לכשתימכר.
הדיינים אברהם מייזלס ורפאל י' בן שמעון הצטרפו לפסק הדין. לא נפסקו הוצאות.
* עו"ד אילן יעקובוביץ עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין