ביהמ"ש קיבל לאחרונה תביעה, בה מתח ביקורת על המוסד לביטוח לאומי ששלח את דרישות התשלום לכתובת בירושלים בה גר המבוטח כסטודנט מספר שנים לפני כן, במקום לכתובתו בחולון, המעודכנת במרשם האוכלוסין.
לקראת סוף חודש מאי 2013 קיבל המבוטח מסרון לקוני מהביטוח הלאומי לפיו הוטל עיקול על חשבון הבנק שלו. הצעיר, שנהג לשלם את חיוביו בזמן, הופתע מאוד ופנה לאתר האינטרנט של המוסד. באתר הוא גילה שהצטבר לו חוב בסך כ-5,000 שקל, עבור דמי ביטוח לאומי שלא שילם בשנתיים שהיה סטודנט באוניברסיטה בירושלים.
לייעוץ בתחום
פנו ל - עורך דין ביטוח לאומי
לאחר שפניות דרך האתר לביטול העיקולים עלו בתוהו, הוא פנה במכתב והסביר שההודעה על העיקולים נשלחה לכתובת הלא נכונה בירושלים, בעוד שכתובתו הרלוונטית בחולון מעודכנת במרשם האוכלוסין.
ביטוח לאומי אמנם הצר על כך שהמכתבים נשלחו לכתובת הלא נכונה, אך סירב לבטל את העיקולים עד אוגוסט 2013, המועד בו המבוטח שילם את החוב במלואו.
בשל כך, הגיש המבוטח תביעה לפיצוי בסך 20 אלף שקל בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב. לטענתו, ביטוח לאומי פעל בניגוד לחוק כשנקט באמצעי גבייה לפני ששלח את מכתבי הדרישה לכתובת הנכונה.
מנגד ביטוח לאומי טען שהמבוטח אשם במחדל שנוצר. לדבריו, כל מבוטח יודע שעליו לשלם דמי ביטוח לאומי כשאינו מועסק, גם מבלי שתישלח לו דרישת תשלום. ועם כל זאת, למבוטח נשלחו שלוש דרישות לתשלום שלא נענו ולא הושבו חזרה על ידי הדואר, לכן ההנחה הייתה שהמבוטח סרבן מס, והוטל עליו עיקול עם העתק לכתובתו בירושלים.
ביטוח לאומי הוסיף שמחלקותיו אינן מסונכרנות אחת עם השנייה, וזו הסיבה שהמכתבים ממחלקת גמלאות נשלחו לחולון בעוד שהמכתבים ממחלקת הגבייה נשלחו לירושלים.
הליך פוגעני
השופט טל חבקין קיבל את התביעה באופן חלקי. לדעתו, הנתבע הפר את חובתו לנהוג בזהירות ובהגינות כלפי המבוטח.
השופט הסביר כי לפני שביטוח לאומי החל בהליך הפוגעני של הטלת העיקולים, היה עליו לשלוח את דרישות התשלום לכתובת המעודכנת במרשם האוכלוסין. אלא שביטוח לאומי בחר להסתמך על כתובת ישנה שהמבוטח מסר, גם לאחר שניהל עמו תכתובות חדשות, מהן עלה כי היא אינה מעודכנת.
השופט גם שוכנע שאם המבוטח היה מקבל את דרישת התשלום הוא היה מסדיר את החוב מיד, כך שהליך הטלת העיקולים יכול היה להימנע, והוסיף שעל ביטוח לאומי לנהוג במשנה זהירות לפני שהוא גובה חוב באמצעים שיכולים לגרום למבוטחים לנזקים משמעותיים.
מעבר לכך, מתח השופט ביקורת על העובדה שמחלקות המוסד אינן מסונכרנות, ובעידן הנוכחי ראוי שיהיו בתיאום ממוחשב, מאחר שהמוסד לביטוח לאומי הוא "גוף אחד ועליו לדבר בקול אחד".
עם זאת, הסביר השופט חבקין, בסופו של דבר לא נגרם למבוטח נזק קונקרטי, וכל נזקו הסתכם באי נעימות ובזמן שהקדיש לביטול העיקולים. משכך, ומאחר שלדעתו מדובר בפגיעה ברף נמוך, הוא פסק לטובת המבוטח פיצוי בסך 2,500 שקל בלבד, לו יתווספו הוצאות משפט בסך אלף שקל.
פסיקה זו מדגישה את אוזלת היד של האזרח החלש מול המוסד לביטוח לאומי. גם שהכשלים מצויים בתוך כתליו של המוסד לביטוח לאומי, הדרך הקלה שהוא בוחר בה היא לפתור את ההתנהלות בצורה בריונית ולשלוח הודעת עיקול. מה עם הפגיעה בשם הטוב של הלקוח מול נציגי הבנק או מול גורמים אחרים, זה לא מספיק חשוב?
אילו רק היה נעשה בירור קצר בין המחלקות, העניין היה נפתר ללא עוגמת הנפש המיותרת.
* עורכת דין חיה אביסרור-שמעוני עוסקת בתביעות מול הביטוח הלאומי
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין