לפני כשבועיים פורסם דו"ח תאונות העבודה השנתי של משרד הכלכלה והביטוח הלאומי שחשף כי בשנה שעברה הועברו יותר מ-4.5 מיליארד שקל לצורך שיקומם של אלפי נפגעי עבודה. פסק דין שניתן באחרונה בבימ"ש השלום בעכו חושף את הכשלים שבאכיפת כללי הבטיחות בעבודה.
לפני כשבע שנים העסיקה חברת "קורניש חן", המחזיקה במפעל לשחיטת עופות, קבלן אחזקה, שנדרש להתקין במקום מכונה הכוללת מיכל גדול מנירוסטה. ההתקנה הופסקה לאחר שמתקן ההרמה בו השתמשו עובדי הקבלן קרס והמיכל נפל ופגע באחד העובדים. בדיעבד הסתבר שאף אחד לא הדריך את העובדים כיצד להתקין את המתקן ואיך להשתמש בו בצורה בטוחה.
נפגעתם בתאונת עבודה?
פנו ל-עורך דין תאונות עבודה
העובד שנפגע פונה לבית החולים "סורוקה" בבאר שבע, ואובחן עם חתך בכף היד השמאלית, פגיעה בגידים ובעצבים. העובד עבר ניתוח והוכר בביטוח לאומי כנפגע עבודה, הסובל מנכות צמיתה בשיעור של 53%. ביטוח לאומי שילם מאות אלפי שקלים לצורך שיקומו.
בשנת 2012 תבע העובד את הקבלן - מעסיקו ואת בעלת המפעל וטען כי שניהם התרשלו לשמור על בטחונו.
את נזקיו ובהם הפסדי שכר, כאב וסבל והוצאות רפואיות, העריך התובע בסך של לא פחות מ-3.1 מיליון שקל.
ביטוח לאומי הצטרף לתביעה, ודרש מבעלת המפעל להחזיר לו את התגמולים ששילם לתובע, מכיוון שראה בה כאחראית הבלעדית למחדלי הבטיחות.
הקבלן ביקש לדחות את התביעה בטענה שהתובע לא הוכיח כיצד התרחשה התאונה. בכל מקרה, הוא טען כי המתקן היה בשליטתו הבלעדית של המפעל, ולכן בעלת המקום אחראית לנזקים הנובעים מהשימוש בו.
לעומת זאת, בעלת המפעל טענה שהקבלן הוא האחראי הבלעדי על עובדיו. בנוסף, היא ביקשה לייחס אחריות גם לתובע, שלטענתה היה צריך להתריע בפני הבוס שלו על כך שאינו יודע להשתמש כהלכה במתקן.
לא נזהרו
השופט אברהים בולוס קיבל את גרסת התובע לתאונה, שלטעמו התרחשה מכיוון שהקבלן ועובדיו הציבו את מתקן ההרמה בצורה לקויה.
השופט קבע כי הקבלן התרשל באשר בחר בשיטת עבודה מסוכנת ולא נקט בשום אמצעי זהירות כדי למזער את הסכנה. בנוסף, גם בעלת המפעל התרשלה כשלא וידאה שהעובדים, שהועסקו במקום שהיא מחזיקה, פועלים בהתאם לכללי בטיחות ומשתמשים בכלי עבודה מתאימים.
מכיוון שהתובע היה עובד חדש שפעל בהתאם להוראות המעסיק, השופט לא ייחס לו אחריות לנזקיו, וקבע כי הקבלן אחראי לנזקי התאונה בשיעור של 60%, ואילו בעלת המפעל ביתר.
נזקי התובע, צעיר בן 28 שלדברי השופט החליט לשבת בבית ב"חיבוק ידיים" במקום למצוא עבודה ההולמת את מצבו, הוערכו בסכום של כ-1.8 מיליון שקל.
לאחר ניכוי גמלאות ביטוח לאומי, חויב הקבלן לשלם לתובע 240,474 שקל, ואילו בעלת המפעל חויבה לשלם לו סך של 181,179 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% מהפיצוי.
בנוסף ובהתאם לחוק ביטוח לאומי, השופט חייב את בעלת המפעל – כמי שהייתה צד שלישי לתאונה – לשלם לביטוח לאומי יותר מחצי מיליון שקל עבור 75% מחלקה בנזקים שנגרמו לתובע.
- ב"כ התובעים: עו"ד ע' בקר, עו"ד מ' לוטפי
- ב"כ הנתבעים: עו"ד נ' עווד, עו"ד מ' אבו בכר
* עורך דין יוסף חורי עוסק בתאונות עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לוייר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין