הרוכשים חתמו על הסכם המכר ביוני 2010 ונכנסו לדירה כעבור כשנתיים, באיחור של חמישה חודשים. תביעה שהגישו נגד חברת הבנייה והקבלן המבצע התקבלה חלקית לפני מספר ימים, לאחר שנמצאו בדירה פגמים משמעותיים.
בדירה שנרכשה מחברת הבנייה "רקפות בגבעה", הממוקמת בבניין חדש בקרית ביאליק, התגלו לטענת בני הזוג - הרוכשים - שלל ליקויים ופגמים שלא תוקנו, אף שלטענתם, נתנו לחברה ולקבלן המבצע – "ע.א.ח סלע הנדסה" – הזדמנויות רבות לתקן אותם.
לייעוץ בתחום
פנו לעורך דין ליקויי בנייה
בין היתר, לטענתם, הם גילו מספר חלונות שאינם עומדים בתקן, בולטים, לא אטומים או ממוקמים במקומות לא הגיוניים; אלומיניום לא תקין, רטיבות באמבטיה ובמטבח, נקודות חשמל לא במקום ואריחים סדוקים.
בתביעה לפיצוי של 155,000 שקל שהגישו ביוני 2013 לבית משפט השלום בחיפה, טענו הרוכשים כי מעבר לפיצוי עבור תיקון הליקויים, הם זכאים גם לפיצוי על איחור של חמישה חודשים במסירת הדירה ועל דיור חלופי בתקופת התיקונים. כמו כן, הם טענו כי חוזה המכר הוא חוזה אחיד ומקפח.
התביעה הוגשה גם נגד מנהלי החברה באופן אישי, אם כי היא נדחתה בהיעדר עילה חריגה מספיק שמצדיקה "הרמת מסך" בין החברות למנהליהן.
הנתבעות טענו שהדירה אמנם נמסרה בעיכוב, אולם העיכוב נבע מהתנהלות הרשויות, ואף היה מעוגן בהסכם המכר.
באשר לליקויים הן טענו כי השתדלו לתקן כל פגם שידעו עליו, אלא שהדבר היה תלוי גם בשיתוף פעולה מצד התובעים, שבשלב מסוים פסק.
לדבריהן, הן לא התרשלו בבניית הדירה ועשו את כל הפעולות כחוק, במיומנות ובזהירות. מעבר לכך, הם דחו את הטענה כי מדובר בחוזה אחיד מקפח, תוך שהפנו לשינויים הרבים שערכו התובעים בחוזה.
סבל משמעותי
השופטת מירב קלמפנר נבון מינתה מומחה מטעם בית המשפט שיאמוד את הליקויים וקיבלה את חוות דעתו, לפיה יש בדירה פגמים משמעותיים שמצריכים עבודה שנעה בין שלושה לששה שבועות, בעלות מוערכת של 77,000 שקל.
טענה נוספת שהתקבלה נגעה לאיחור במסירה. הנתבעים אמנם ניסו להטיל את האשמה על הרשויות, אך השופטת לא מצאה לכך אחיזה במציאות. השופטת קבעה כי העיכובים נבעו מהתנהלותם של הנתבעים – אם בסוגיית הבנייה עצמה ואם בהתנהלות מול הרשויות.
כמו כן, כדי להסביר מדוע מגיע לתובעים גם פיצוי על עוגמת נפש ציטטה השופטת מתוך פסק דין של שופטת המחוזי בלהה גילאור משנת 2000: "דירתו של אדם אינה נכס כספי אלא היא מרכז חייו וחיי משפחתו, וזהו נכס שאדם רגיל משקיע בו חלק משמעותי מהונו ומאונו מתוך מגמה לאפשר ניהול חיים תקינים ומהנים לו ולבני משפחתו. מידת הסבל ואי הנוחות הנגרמים למשפחה עקב ליקויים הינם לכן משמעותיים מאוד".
בנוגע לתיקון הליקויים, השופטת דחתה את טענות הנתבעות ואף ציינה כי ניתנו להן הזדמנויות לבצע תיקונים חלקיים, אך הן לא הצליחו. "מטענות הצדדים עולה בבירור כי התובעים איבדו את אמונם בנתבעים וכי מערכת היחסים ביניהם עוינת", כתבה השופטת, "במצב דברים זה אין מקום לאפשר לנתבעים לתקן את הליקויים, ונוכח האמור איבדו הנתבעים זכות זו...".
עם זאת, השופטת דחתה מספר טענות שהעלו התובעים, בהן הטענה שהחוזה מקפח, מאחר שסברה כי השינויים שבוצעו בחוזה מעידים כי אינו כזה.
בסיכומו של דבר שתי הנתבעות חויבו לשלם לתובעים 93,500 שקל בתוספת 8,500 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 12,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד מוטי כהן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ירון טיקוצקי
* עורכת דין מטי לשם עוסקת בדיני מקרקעין
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין