התאונה התרחשה ב-2010 כשהתובע ניסה לתקן את רכבו שלא הניע. בעקבות השריפה שפרצה, הוא נכווה קשות בפלג גופו העליון. השופטת דחתה את טענת A.I.G כי מקור האש היה מחוץ לרכב ופסקה שמדובר בתאונת דרכים. התובע יפוצה בכ-800,000 שקל.
במרץ 2010 ביקש התובע, גנן עצמאי כבן 40, להניע את רכבו כדי להגיע למקום עבודתו הבא. התובע, שיוצג על ידי משרד עורכי דין פרויליך פרחי, סיפר כי ראה שמשאבת הדלק לא מתפקדת ולכן הכניס דלק ישירות לקרבורטור שנמצא בין שני המושבים הקדמיים של הרכב.
לייעוץ בתחום:
עורך דין תאונות דרכים
כשניסה להניע את הרכב היה פיצוץ ואש יצאה מהקרבורטור ואחזה בבגדיו. כשנס החוצה מהרכב נתקל במיכל הדלק שהיה על המדרכה והיה פיצוץ נוסף. התובע נכווה קשות בפלג גופו העליון.
התובע טען כי מדובר בתאונת דרכים ולכן על A.I.G, שביטחה את הרכב בביטוח חובה, לפצות אותו.
הנתבעת, שיוצגה על ידי עו"ד מגידיש טענה כי מקור השריפה לא היה בתוך הרכב אלא במיכל הדלק שעמד על המדרכה.
היא ציינה כי במסמכים הרפואיים כתוב שהתובע נכווה בשטח פתוח והגישה חוות דעת לפיה מיכל הדלק הוא שהתפוצץ ואחראי לפציעות התובע. לפיכך, לדבריה, לא מדובר בתאונת דרכים והיא לא חייבת בפיצוי כלשהו.
חומר חיוני
השופטת מי-טל אל-עד קרביס מבית משפט השלום בתל אביב קיבלה את גרסת התובע. לדבריה, הוכח שהגישה למנוע הרכב הייתה מתוך הרכב עצמו ומהתמונות שצולמו על ידי חוקרי המשטרה ניכרים בבירור סימני חריכה במושב הימני.
השופטת כתבה כי "יש קושי" לקבל את טענת הנתבעת שמקור הפיצוץ היה חיצוני וציינה כי המומחה מטעמה לא הסביר מה גרם לדעתו להתלקחות אותו מיכל. בנוסף, המומחה עצמו הצהיר כי מטרתו הייתה "לסתור את הטענה שהאש פרצה כתוצאה מההתעסקות ב'מאייד'".
השופטת קבעה כי מכיוון שמה שגרם לפיצוץ הוא דלק, חומר חיוני לנסיעתו של הרכב, מדובר ב"תאונת דרכים" והנתבעת חייבת לפצות את התובע.
באשר לנזק, השופטת ציינה כי לפני התאונה התובע ניהל עסק עצמאי לגינון שהלך והתפתח. בשל התאונה הוא אושפז לתקופה ממושכת וסבל מכוויות נרחבות ומטראומה נפשית קשה והתקשה לחזור לתפקד. לדבריה, לפני התאונה התובע טיפל בכ-10 גינות והיום הוא מטפל בשתי גינות בלבד, וגם זאת, בסיוע אביו.
השופטת כתבה כי יש לחשב את הפסדיו של התובע לפי אחוזי הנכות שנקבעו לו בביטוח הלאומי (28%). היא פסקה לו כ-200,000 שקל על הפסדי השכר בעבר וכ-500,000 נוספים על הפגיעה בכושר השתכרותו העתידי.
עוד נפסקו לטובת התובע פיצוי על עזרת צד שלישי בעבר בסך 30,000 שקל. השופטת קיבלה לעניין זה את תצהיר אשת התובע (שנפרדה ממנו לאחר התאונה) שכתבה כי במשך כמעט שנתיים לאחר האירוע הגיעה לעזור לו בפעולות יומיומיות. בנוסף נפסקו לטובת התובע פיצויים בגין העזרה לה יזדקק בעתיד, ההוצאות הצפויות לו וכן עבור כאב וסבל.
בסך הכל פסקה השופטת לטובת התובע 838,700 שקל. בניכוי תגמולי הביטוח הלאומי הנתבעת חויבה לשלם לתובע 215,200 שקל, בנוסף לשכ"ט עו"ד של 32,730 שקל והוצאות משפט.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין