לפסק-הדין בעניין סבג נ' עיריית בני ברק ואח'
עיריית בני-ברק ושתי רשתות מזון סירבו לקבל לעבודה עובדת סוציאלית בחודש השלישי להריונה. הראיונות המוקלטים חשפו מציאות בעייתית ומפלה כלפי נשים הרות והמשפט עצמו פתח צוהר לעולם הבעייתי של אפליית נשים והגישה הרווחת בענייני הריון. הפיצוי לתובעת היה בהתאם.
עובדת סוציאלית, שעברה הסמכה לאחר שסיימה את לימודיה בהצטיינות בשנת 2010, פנתה לעיריית בני ברק בעקבות מודעת "דרושים" שפורסמה בעיתון. לאחר ששלחה קורות חיים, זומנה לראיון עבודה בעירייה. במהלך הריאיון, שהוקלט על-ידה, היא סיפרה כי היא בחודש השלישי להריונה, ונענתה כי לא מקבלים נשים בהיריון לעבודה. עם זאת, מכיוון שהמראיינת התרשמה מאוד מכישוריה המקצועיים, היא נתבקשה לחזור לאחר הלידה.
בשל הדחיפות למצוא מקור פרנסה, פנתה העובדת הסוציאלית לחפש עבודה כקופאית בסניף אור יהודה של רשת "כמעט חינם". בראיון עבודה שהתקיים עם סגנית מנהל הסניף, נשאלה התובעת האם היא בהיריון והשיבה בחיוב. בשיחת טלפון שנערכה ימים מספר לאחר מכן והוקלטה על-ידה, הודיעה לה סגנית המנהל כי לא ניתן לקבל אותה לעבודה בשל הריונה.
שוב ניסתה העובדת הסוציאלית את מזלה, הפעם בסניף של רשת שופרסל בפתח-תקווה. אלא ששוב, עם היוודע דבר הריונה, נאמר לה כי לא מקבלים נשים בהיריון לעבודה. שיחה זו הוקלטה אף היא על-ידי העובדת ההרה.
בתביעה, שהגישה האישה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, תבעה האישה פיצויים משלושת המעסיקים בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ובגין עגמת הנפש וההשפלה שנגרמו לה.
"התובעת חיפשה קרבנות"
הנתבעות הכחישו, כל אחת בנפרד, את טענותיה של התובעת. בעיריית בני ברק טענו, כי המראיינת שראיינה את התובעת כלל לא מוסמכת לדחות מרואיינים, וכי התובעת זומנה לראיון ע"י אגף משאבי אנוש והחליטה על דעת עצמה שלא להגיע. עוד טענה העירייה, כי רוב עובדיה ועובדותיה משתייכים למגזר החרדי, בו היריון נתפס כדבר חשוב וחיוני, וכי עובדים מתקבלים על סמך כישוריהם המקצועיים בלבד.
רשת "חצי חינם" טענה כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב והיא תוצאה של מזימה שרקחה התובעת על מנת להתעשר שלא כדין, ולשם כך "תרה אחרי קורבנות, אשר תצליח להכשיל ולהפיל בפח על מנת לזכות בסעד, מבלי שיהיה עליה לעבוד בפועל". עוד טענה חצי חינם, כי היא מעסיקה נשים רבות, הרות או לאחר לידה, וכי לא סביר שהתובעת, בעלת השכלה כעובדת סוציאלית, תחפש באמת עבודה כקופאית, דבר המחזק את הטענה כי חיפשה קורבנות לתביעה. עוד טענה רשת חצי חינם, שהתובעת לא התאימה לדרישות המשרה המוצעת, שאינה זמנית, מטעמים שאינם קשורים בהריונה.
גם רשת שופרסל טענה בכתב ההגנה טענה כי מדובר באשה, שגילתה דרך קלה להתעשר מבלי לעבוד בפועל, ועברה, בשיטתיות, ממעסיק פוטנציאלי אחד לאחר, כשהיא מקליטה את ראיונות העבודה בחוסר תום-לב. עוד טענה רשת שופרסל שופרסל, כי התובעת הטעתה במכוון את הנציגה שעמה שוחחה בטלפון, וזאת על מנת לקבל תשובות מוזמנות, המתאימות למשבצת הרלוונטית בכתב התביעה. הרשת ציינה, כי קלטה השנה לעבודה עובדת חדשה בהיותה הרה ועל כן אין שחר לטענת התובעת, כאילו מדובר במדיניות מפלה כלפי נשים הרות. לדברי רשת שופרסל, סביר להניח כי במסע ההקלטות של התובעת הוקלטו מעבידים פוטנציאליים נוספים, שכנראה הסכימו לקבלה לעבודה חרף הריונה, אולם היא הצליחה להפיל בפח רק את שלושת הנתבעים.
"אמירות שמן הראוי היה שיעברו מן העולם"
השופט אורן שגב, משקרא את תמלולי ההקלטות של התובעת, ציין כי מהראיות שהובאו בפניו מצטיירת תמונה קשה ואמירות שמן הראוי היה שיעברו מן העולם זה מכבר, נאמרו לתובעת בריש גלי. בין השאר מציין השופט את התנהלותה של המראיינת מטעם עיריית בני-ברק, שהורתה לתובעת לא להגיע לראיון נוסף שזומנה אליו, בטענה שמי שזימן אותה כנראה לא מודע להריונה וחבל שתגיע סתם. עובדה זו, לדבריו, סותרת את טענות ההגנה של העירייה.
כך גם לגבי רשת חצי חינם, שהתברר כי היא מעסיקה תיכוניסטים, חיילים וסטודנטים בעבודות זמניות: השופט קבע כי טענת הרשת, לפיה אי קבלתה לעבודה של התובעת נבעה מהצורך בעובדים קבועים ולא זמניים נדחית, וכי דחייתה נבעה מעובדת הריונה.
ברשת שופרסל, קבע השופט, הדברים אף היו חמורים יותר, שכן נציגת הרשת אמרה לתובעת שהמנהלת "לא רוצה אישה בהריון, חמודה", על אף שהתובעת הצהירה כי היא פנויה למשמרות רבות. כמו כן, למרות הצהרות הרשת על כך שקלטה לעבודה נשים הרות במהלך השנה החולפת, לא הובאו לבית-המשפט כל הוכחות בעניין וחקירת העובדים רק הציגה את הרשת במערומיה, כאשר עדויותיהם המבולבלות ניסו להטיל את האחריות על הממונים, שבתורם הפילו את האחריות על העובדים.
"המעוול שם עצמו כקרבן"
לעניין תום ליבה של התובעת, שלטענת הנתבעות הקליטה את הראיונות בחוסר תום-לב ומתוך מטרה למצוא לה קרבנות, קבע השופט כי אין פסול בהתנהגותה של התובעת וכי היא לא מיהרה להקליט את שיחות הטלפון עם נציגות הנתבעות, אלא לאחר שחשה כי מתעלמים ממנה וכי ההתעלמות קשורה לעובדת היותה בהיריון.
עוד הוסיף השופט, כי קו ההגנה של הנתבעות התבסס על ניסיון לקעקע את אמינותה של התובעת והצגתה כמי שמנסה להתעשר על חשבונן שלא כדין. לדבריו, זהו קו הגנה בלתי ראוי, שלווה בהכפשות גסות כלפי התובעת, ו"דומה כי היוצרות התהפכו והמעוול שם עצמו כקורבן". תמלילי השיחות, קבע השופט, לא מותירים מקום לספק או לפרשנות ונקל לשער מה היה קו ההגנה של הנתבעות אלמלא הראיות שבידי התובעת. הנתבעות אף לא הכירו טעותן ולא הודו בה, אלא יצאו מתוך נקודת הנחה, מוטעית, כי ההגנה הטובה ביותר היא לעולם התקפה.
לאור כל אלה, קבע השופט, ברור כי התייחסותן של הנתבעות אל התובעת מנוגדת לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ומדגימה גישה קלוקלת ופסולה, שאין לה מקום בחברה.
מסר חד וברור
על מנת להעביר מסר ברור, כי פגיעה באשה הרה המבקשת להתפרנס בכבוד תזכה למענה הולם, פסק השופט לתובעת פיצויים בסך 30,000 שקל עבור עגמת הנפש והפגיעה ברגשותיה, ועוד 150,000 שקל עבור הפרת הוראות החוק מצד כל אחת מהנתבעות. עוד נפסקו לתובעת הוצאות משפט גבוהות מהרגיל, המביעות את מורת הרוח מהתנהגות הנתבעות, בסך 30,000 שקל. בסך הכל נפסקו לתובעת 210,000 שקל מכל הנתבעות יחד.
השופט ציין, שמן הראוי היה לפסוק לתובעת פיצוי גבוה בגין התנהלותן של הנתבעות כלפיה, אלא, שלאור העובדה שהתובעת הגבילה את סכום התביעה כנגד כל אחת מהן ל- 50,000 שקל בלבד, אין בסמכותו לפסוק פיצוי גבוה יותר.
"התנהלות הנתבעות במקרה זה הינה ציון דרך אפל באפליית נשים רק מחמת היותן בהריון", אומרת עו"ד אביבה בורונובסקי. "טוב עשה המחוקק שאסר אפליה שכזו ואף קבע פיצוי לנשים שאינן מתקבלות לעבודה רק מפאת היותן הרות".
עו"ד בורונובסקי מוסיפה, כי בית הדין חידש ונתן משקל לנושא עוגמת הנפש של התובעת, שבהיותה רבת כישורים לא הצליחה לעבוד אף כקופאית, אך ורק בגלל הריונה. "טוב יעשו המעסיקים אם ישננו את חוקי העבודה, ובמיוחד את החוקים האוסרים על אפליה מכל מין וסוג. אני מבקשת להסב את לב המעסיקים אל ביתם פנימה: לכל אחד יש אישה, בת או נכדה, ואף אחד מהם לא היה רוצה לראות מי מהן מופלית לרעה בשל מינה או הריונה. יתלו את נא המעסיקים את פסק-הדין הזה לנגד עיניהם למען יבינו, שטוב יהיה אם תעבור מן העולם השאלה: את בהריון?".
לפסק-הדין בעניין סבג נ' עיריית בני ברק ואח'
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין