הורי המנוח, שנורה בידי חברו – שוטר מגב שהתרברב בנשקו – הגישו תביעה לפיצוי של כ-7 מיליון שקל גם נגד אבי השוטר, אחיו והמדינה. בפסק הדין נקבע שרק השוטר אחראי ולא היה מקום לתבוע אף אחד מלבדו.
התקרית אירעה בספטמבר 2007. חבריו של השוטר הצעיר, אז כבן 19, הגיעו לביתו, האזינו למוסיקה ושתו. הצעיר הוציא את הנשק, ככל הנראה כדי להתרברב, כיוון אותו לעבר אחד החברים ולחץ על ההדק. אלא שהנשק היה טעון ודרוך והכדור הקטלני שנורה, פגע בלבו של חברו ובריאותיו, והרג אותו.
לכתבות נוספות בנושא:
שוטר המג"ב הורשע בהריגת המנוח ונגזרו עליו 32 חודשי מאסר בפועל. כמה חודשים לאחר המקרה, תבעו הורי המנוח פיצוי של כשבעה מיליון שקל מהשוטר, אחיו, אביו ומהמדינה.
לטענת התובעים, בנוסף ליורה שהורשע בהריגה ואחריותו אינה מוטלת בספק, יש להטיל אחריות גם על אחיו, קצין במג"ב. לדבריהם, האח הורה לשוטר להחזיק את נשקו טעון ודרוך מחשש לגניבת כספי החתונה של אחותו שאירעה בערב לפני הטרגדיה. אביו, טענו, אחראי כיוון שאפשר לבנו להחזיק נשק דרוך בביתו.
ההורים הוסיפו וטענו שגם המדינה התרשלה בכך שסיפקה לצעיר את הנשק והרשתה לו לקחת אותו עמו לחופשה מבלי לתדרך אותו כהלכה.
השוטר תאר בעדותו, כי כיוון את הנשק לעבר המנוח מתוך "משחק", לאחר שזה אמר לו בצחוק "תירה בי פה" וסימן לכיוון החזה. הוא הוסיף כי היה בטוח שמותקנת בו "בננה" (חלק פלסטיק המתחבר לנשק, במקום המחסנית) והנשק פרוק ונצור.
השוטר הודה כי רשלנותו הובילה לתוצאה קטלנית, אך הכחיש כל אחריות מצד אחיו ואביו. עם זאת טען, כי יש להטיל אחריות על המדינה ולייחס גם למנוח אשם תורם כיוון שהשתעשע עמו והסתכן מרצון.
אחיו של השוטר טען, כי מעולם לא ביקש ממנו להכניס מחסנית לנשק או לשמור על כספי החתונה, שכן הכספים נשמרו בכספת ולא היה בכך צורך. האב, שאישר גם הוא שכספי החתונה נשמרו בכספת וכלל לא חשש לגורלם, הוסיף שלא נכח בבית ביום האירוע וכלל לא ידע על אודות מצב הנשק.
המדינה טענה, כי אין לה כל קשר לאירוע וגם לא הוכח שהשוטר, שעבר קורסי הכשרה לשימוש בטוח בנשק, לא תודרך כראוי.
ניסו להגיע ל"כיס עמוק"
השופט עודד גרשון קבע, כי האח ואביו לא יכלו לצפות את קרות האירוע הטראגי שאירע בשל רשלנותו הקיצונית של יקירם. באשר למדינה הוסיף השופט, כי לא ניתן לייחס לה אחריות או רשלנות, שכן השוטר עצמו הודה שקיבל הכשרה ותדרוך מלאים בנוגע לשימוש בנשק.
השופט גרשון ציין שהגשת התביעה נגד האח, האב והמדינה משוללת יסוד וגובלת בשימוש לרעה בהליכי משפט, מתוך ניסיון להגיע ל"כיס עמוק" שיוכל להבטיח את תשלום הפיצוי.
יחד עם זאת, קבע השופט שאין כל מקום לייחס למנוח אשם תורם שכן התנהלותו של השוטר לקתה בפזיזות ורשלנות חמורות ביותר.
לבסוף חייב השופט את השוטר לשלם להורי המנוח פיצוי של 1,159,629 שקלים בגין הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, הוצאות הלוויה וקבורה ונזק לא ממוני. בנוסף, יישא השוטר בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 35,000 שקל.
* עו"ד אסף גרינבוים ממשרד עורכי הדין גבריאל ראובינוף, עוסק בדיני נזיקין.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין