בית המשפט המחוזי אישר ניהול תובענה ייצוגית נגד רשות המסים ומשרד האוצר, בטענה כי הרשות גובה מנישומים רבים הפרשי הצמדה ביתר. במסגרת החלטתה הביעה השופטת מיכל נד"ב מורת רוח מהתנהלות המדינה.
נישום ששילם מס לאחר שהגיע עם רשות המסים להסדר תשלומים, גילה ששילם לה הפרשי הצמדה וריבית ביתר וביקש החזר. לטענתו, בעקבות המקרה שלו, הוא עלה על כך שמדובר בתופעה ארצית ולמעשה, פעמים רבות נגבים מנישומים הפרשי הצמדה עודפים.
שילמתם מסים ביתר?
פנו ל- עורך דין דיני מסים
הוא ביקש להחזיר את הכספים לנישומים באמצעות בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש לביהמ"ש המחוזי בלוד.
הטענה המרכזית של המבקש הייתה כי במקרה של הסדר תשלומים או מתן אורכה לתשלום המס, רשות המסים קובעת את שיעור הפרשי ההצמדה הצפויים להערכתה מבעוד מועד ("חיוב על דרך ההערכה"), כשלמעשה הסכום הסופי יכול להיקבע רק לאחר פירעון התשלומים.
לטענתו, בסיום תקופת ההסדר הרשות אינה עורכת חישוב של מה שנגבה בפועל בהתאם למדד ואינה מיידעת נישומים אם נוצרה להם יתרת זכות.
יתרה מכך, לשיטתו, בכיתוב שעל דרישות התשלום הרשות אף יוצרת מצג כאילו סכומי ההצמדה והריבית הם סופיים. רק נישומים שפונים מיוזמתם לבדוק אם יש להם יתרות זכות, מקבלים אותן בחזרה.
רשות המסים טענה כי למבקש עצמו הוחזרו הפרשי הצמדה ששילם ביתר – כך שאין לו עילת תביעה.
היא הוסיפה וטענה כי במערכת המחשוב שלה קיים מנגנון מוסדר לטיפול בהחזר הפרשי הצמדה, ואלה מוחזרים לנישומים באופן שוטף ואינם תלויים ביוזמתם.
אלא שהמבקש צירף מספר דוגמאות – אחת מהן נגעה לגבייה ביתר על ידי "פקיד שומה למפעלים גדולים".
הרשות, בתגובה, טענה כי מדובר ב"כשל נקודתי" במחלקת הגבייה במשרד זה בלבד ושהסכומים שנגבו ביתר הוחזרו זה מכבר. לדבריה, היא ערכה בדיקה במשרדי פקידי שומה רבים ברחבי הארץ ומצאה כי כולם מבצעים החזרים באופן שוטף. החזרים עד 500 שקל בוצעו אוטומטית והחזרים בסכומים גבוהים יותר בוצעו באישור גורם מוסמך וללא פנייה של הנישום. לדברי המדינה, ב-2012 בוצעו 767,000 החזרי מס לנישומים בהיקף של 12.4 מיליון שקל.
לא כשל נקודתי
השופטת מיכל נד"ב קבעה שמדובר בתובענה שמעוררת שאלה מהותית עבור נישומים שביקשו אורכה לשלם את חוב המס, וישנה אפשרות סבירה שתוכרע לטובתם לאור הראיות הלכאוריות שהוצגו.
בתגובה לטענת המדינה, קבעה השופטת כי הפרשי ההצמדה אמנם הוחזרו למבקש (אף שלא ברור אם קיבל את מלוא הסכום), אולם אך ורק בעקבות פנייתו לפקיד השומה, דבר המתיישב עם הטענה שהסכומים אינם מוחזרים אלא לאחר פניית האזרח.
בנוסף, השופטת דחתה את טענת המדינה בדבר כשל נקודתי אצל מחלקה אחת בלבד. לפי השופטת, המבקש הביא עוד דוגמאות לגביית הפרשי הצמדה צפויים שלא כדין במשרדי שומה בירושלים, רחובות ונתניה.
השופטת גם הביעה תמיהה מדוע דווקא פקידי השומה עליהם התלונן המבקש לא נבדקו בבדיקת הרשות, וציינה כי לא ברור אם אלה שכן נבדקו אכן פועלים כנטען על ידה.
השופטת ציינה שהתנהלותה של רשות המסים במקרה הזה מעוררה תחושת אי נוחות ואישרה את הבקשה. יוצא אפוא שבחודשים הקרובים תתנהל נגד הרשות תובענה ייצוגית, והיא גם חויבה בשכ"ט עו"ד של 30 אלף שקל.
- שמות באי הכח לא צוינו בהחלטה
* עו"ד גיל איזנברג ממשרד איזנברג-גולדמן עוסק בדיני מיסים, תובענות ייצוגיות וצווארון לבן
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין