הרוכשים, תושבי צרפת, רכשו מהרודס יחידות נופש במבנה חדש שאמור היה להיבנות במתחם המלון ותבעו את בעליו בטענה שההסכם עמם הופר. בית המשפט אישר את ההפרה, אבל למרות זאת, החליט לחייב דווקא את התובעים בפיצוי. מה הסיבה?
בעלת מלון "הרודס" באילת הקימה באמצע שנות האלפיים שותפות בשם "הרודס וקיישן אונרשיפ" כדי שתשווק יחידות נופש במבנה חדש שיוקם במתחם המלון, בשיטת – time sharing (הרוכשים קונים זכות ל-39 שנים להשתמש בחדר מסוים במשך שבוע בשנה).
לעזרה בפרשנות חוזה
עורך דין חוזים
באוגוסט 2006 רכשו בני זוג, אזרחי צרפת, 15 יחידות נופש תמורת 329,050 דולר. אלא שב-2007, הפסיקו בני הזוג את התשלומים על היחידות בטענה שבעלת המלון והשותפות הפרו את ההסכמים עמם. יצא, כי הם שילמו כשליש מהתמורה בלבד.
בתביעה שהגישו נגד הרודס והשותפות לבית משפט השלום באילת, הם טענו, בין היתר, כי השותפות הטעתה אותם שהיא בעלת הקרקע אף שהרודס היא הבעלים. טענה נוספת הייתה שעד היום – תשע שנים לאחר חתימת ההסכם – המבנה לא נבנה למרות ההתחייבות שיהיה מוכן בספטמבר 2009.
הנתבעות התגוננו בטענה כי מי שהפר את ההסכם הם התובעים דווקא, ואף הגישו תביעה נגדית לתשלום עבור השימוש שעשו התובעים בחדרי המלון לאורך השנים.
לטענתן, גם אם הצגת השותפות כבעלת הקרקע אינו מדויק, הרי שלא מדובר בהפרת הסכם יסודית כיוון שהרודס המחתה את זכויותיה לשותפות כדי שתטפל בפרויקט.
נציג מטעם הנתבעות הסביר גם כי כדי להרגיע את התובעים, היחידים מבין מאות רוכשי היחידות שהתלוננו, הוא התחייב שהרודס תהיה ערבה להתחייבויות השותפות אך גם זה לא סיפק אותם.
בנוסף, נטען כי אין ולא כלום בטענות התובעים והאמת היא שפשוט אין להם כסף לשלם.
באשר למבנה הסבירו הנתבעות כי נתקלו בקשיים שונים, ולכן לא הצליחו עדיין לבנות אותו, אולם הם עובדים על כך במרץ. בכל מקרה, בינתיים, הרוכשים מקבלים זכות להשתמש ביתר המבנים של הרודס.
עוד הן טענו כי כשהבינו שהתובעים לא מתכוונים לשלם, הם הציעו להשיב להם את הכסף ולבטל את ההסכמים אבל התובעים סירבו, כנראה משום שערך היחידות כיום גבוה בהרבה מערכן ההתחלתי.
כל הקודם זוכה
השופט ליאור ברינגר ציין כי התובע לא השאיר עליו רושם אמין וניכר שניסה להתחמק מהשאלות שנשאל בחקירה הנגדית ולהתל בעורך הדין. לעומתו, העדויות של נציגי הנתבעות היו אמינות ואף נתמכו במסמכים כתובים.
השופט אמנם סבר כי העיכוב המשמעותי בבנייה מהווה הפרת הסכם יסודית, אלא שהתובעים לא זכאים לכל סעד בשל כך.
השופט הבהיר כי התובעים, שהפסיקו לשלם עבור היחידות עוד ב-2007, שנתיים לפני מועד סיום הבנייה, הם אלה שהפרו את ההסכמים ראשונים ולמרות זאת המשיכו להשתמש ביחידות הנופש מבלי לשלם.
על כן, השופט קבע כי ההסכמים לגבי 11 יחידות נופש בטלים. בתוך כך ציין השופט כי "הנתבעת עשתה חסד עם התובעים" כשאפשרה להם להישאר עם ארבע יחידות הנופש הנותרות.
לקראת סיום, קיבל השופט את טענת הנתבעות כי התובעים עשו שימוש יתר ביחידות הנופש, ויהיה עליהם לשלם בשל כך כ- 800 אלף שקל. בנוסף, הם יישאו בהוצאות משפט של 80 אלף שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד סם ואטורי עוסק בדיני חוזים, מקרקעין ומשפט מסחרי
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין