בית המשפט המחוזי דחה את טענת המערער כי הבונוס שקיבל בסך 400 אלף דולר התקבל כהכנסה הנובעת ממכירת מניות, שהמס עליה נמוך. נקבע, כי מדובר בהכנסה מעבודה, שתמוסה לפי דרגות המס הרגילות.
בינואר 2007 מכר בעל המניות בחברת וקטור הנדסה וטכנולוגיות את מניותיו לחברה הציבורית CDI. חודשיים לאחר מכן הוא חתם עם וקטור על הסכם לפיו החברה תמשיך את העסקתו למשך שלוש שנים נוספות, ושכרו יעמוד על 35 אלף שקל בחודש.
לייעוץ במסים
פנו ל-עורך דין מסים
בנספח להסכם נקבע כי במידה שהוא גם יצליח להאריך את ההתקשרות של החברה עם מיקרוסופט, הוא יזכה לבונוס מיוחד בסך 400 אלף דולר.
המנכ"ל עמד ביעד כעבור שנתיים וקיבל את הבונוס. שנה וארבעה חודשים לאחר מכן, ממש לפני שהגיש למס הכנסה את הדו"ח השנתי, הוא חתם על תוספת להסכם לפיו הבונוס הוא בעבור מכירת המניות. בהתאם לתוספת זו הוא הצהיר על הבונוס כרווח הון (רווח על הכנסה חד-פעמית שאינה מעבודה), החייב במס של 20% בלבד.
אלא שפקיד השומה בכפר סבא דחה את ההצהרה והחליט למסות אותו במס גבוה יותר, בהתאם למדרגות המס של עובדים שכירים, משום שלעמדתו, ההכנסה היא "הכנסה פירותית" – כלומר, נבעה מעבודה.
המנכ"ל התנגד לגישת פקיד השומה ובינואר 2012 ערער עליה לבית המשפט המחוזי במרכז. הוא טען כי הבונוס הוא חלק מעסקת מכירת המניות מ-2007, ואם זה לא עולה מההסכמים, הרי שמדובר ב"ניסוח אומלל".
הוא גם הוסיף כי מדובר בהכנסה חד-פעמית, שלא דרשה ממנו שום פעולה אקטיבית או כישורים מקצועיים, לכן אין להתייחס אליה כהכנסה ממשלח יד.
פקיד השומה הסביר מנגד, כי גם הכנסה חד-פעמית עשויה בנסיבות מתאימות להיחשב כהכנסה מעבודה, והוסיף כי לדעתו המערער מנסה להתנער מההסכם המקורי, שקובע בבירור שהבונוס הוא על העבודה מול מיקרוסופט.
פקיד השומה טען שהמערער לא קיבל את הבונוס כמחווה, אלא על כישוריו המיוחדים, שאפשרו את חידוש ההתקשרות עם מיקרוסופט. התמורה עבור פעילותו ניתנה לו באופן אישי ונראה שנוסח ההסכמים היה פעולה מחושבת הנובעת משיקולי מס.
תכנון מס פיקטיבי
השופט אחיקם סטולר סבר כי המערער קיבל את הבונוס בעקבות העבודה שלצרכיה הוא גויס. השופט סבר כי התוספת להסכם, שנערכה כשנתיים אחרי ההסכם המקורי, היא למעשה הסכם בדוי שנעשה למטרת "תכנון מס". על כך מעידה גם העובדה כי כדי להאריך את ההסכם מול מיקרוסופט החברה הייתה זקוקה לקשריו ולכישוריו של המערער באופן אישי.
עצם העובדה שהתשלום היה תלוי הצלחה, הבהיר השופט, לא הפכה אותו לתשלום הוני חד-פעמי, ממש כמו שתשלום לעורך דין או למתווך. גם התמורה להם ניתנת על בסיס הצלחה, וגם היא מחויבת במס כהכנסה מעבודה (פירותית).
לסיכום, הבונוס שקיבל המערער בסך 400 אלף דולר התקבל כהכנסה עבור עבודה והוא יצטרך לשלם עליו מס גבוה, כשל עובד, בהתאם. הערעור נדחה. המערער ישלם למדינה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 35 אלף שקל.
- ב"כ המערער: עו"ד רמי אריה, עו"ד שחר נח
- ב"כ המשיבים: עו"ד מיכל ריצ'ולסקי
* עורך דין דוד מנע עוסק בדיני מסים
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין