בעל דירה מרמת השרון ששכר קבלן שיפוצים התלונן על כך שנגרמו נזקים לדירתו. הקבלן סירב לתקן את הליקויים, ואיים דרך "שליח" לפגוע בו אם לא ישלם לו את כל שכרו. בית המשפט האמין לאיש, וחייב את הקבלן בפיצויים.
הפרשה המטרידה החלה לפני ארבע שנים, עת התקשר האיש, תושב רמת השרון, בהסכם לביצוע עבודות בנייה עם הקבלן.
ואולם, לטענת האיש, הוא גילה ליקויי בנייה רבים בעבודתו של הקבלן, שחרג לדבריו מתכניות הביצוע בכל הקשור לבניית חדר וממ"ד.
היות שלא היה מרוצה מעבודתו של הקבלן, הוא פנה אליו בדרישה שיתקן את הליקויים. לדברי האיש, הקבלן לא רק שלא הסכים לתקנם, אלא דרש ממנו שכר עבודה שלא קיבל, והחל לאיים עליו ועל בני משפחתו, דרך משלוח הודעות וכן דרך עבריין שהתקשר ואיים עליו.
לייעוץ בתחום:
עורך דין מקרקעין
בעקבות זאת, האיש הגיש נגד הקבלן תלונה במשטרה, ובשנת 2013 הגיש נגדו גם תביעה בבית משפט השלום בנתניה על סך 181,000 שקל, בה דרש ממנו לפצות אותו עבור ליקויי הבנייה, ירידת ערכה של הדירה, ועבור עוגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה מהאיומים.
הנתבע הכחיש את המיוחס לו וביקש לדחות את התביעה, שלדבריו נועדה להכפיש את שמו ולהציגו כאחרון העבריינים. הוא עמד על כך שהעבודות בוצעו במקצועיות, וכל תקלה או ליקוי התרחשו עקב דרישות נוספות של התובע, שלא תאמו את ההסכם המקורי.
לדבריו, התובע החל להתלונן על איכות העבודה רק כשהוא דרש ממנו לשלם עבור העבודות.
בד בבד, הגיש הנתבע תביעה נגדית בה דרש לחייב את התובע לשלם לו את מלוא שכרו בסך 26,910 שקל, וכן 25,000 שקל עבור עוגמת הנפש שנגרמה לו, לטענתו, בעקבות תלונת השווא נגדו במשטרה.
במהלך הדיון סיפר הנתבע כי אינו מכיר את האדם שאיים על התובע, והעריך שהפועלים שלו, שלא קיבלו את שכרם עקב סירובו של התובע לשלם, הם אלה ששלחו אותו.
איים או לא איים?
אלא ששמיעת הקלטות של שיחות בין התובע לנתבע, וכן שיחות בין התובע לאותו גורם עלום, חשפו אחרת.
השופטת חנה קיציס שמעה כיצד הנתבע עצמו כינה את התובע בשמות גנאי, ונקט בלשון מאיימת כלפיו כאשר אמר לו, בין היתר: "אתה רוצה שיבואו אנשים יגורו אצלך בבית עד שתביא להם את הכסף?"
בנוסף, השופטת הבהירה כי משיחותיו של התובע לאדם הנוסף שאיים עליו ונשלח לגבות את הכסף, עולה כי קיימת היכרות בינו לבין הנתבע, שבשלב מסוים הודה בעצמו בטעות שדיבר אתו מספר פעמים.
השופטת הבהירה בפסק דינה את המובן מאליו: התנהגותו של הנתבע אסורה, והיא שהטרידה את מנוחתו של התובע ומשפחתו, וגרמה להם עוגמת נפש רבה.
כמו כן, השופטת קיבלה את טענת התובע שלפיה הנתבע אחראי למספר ליקויי בנייה שלא תוקנו, כגון בעיות איטום וקירות עקומים, שגרמו לירידת ערך הדירה.
יחד עם זאת, השופטת, שדחתה את טענת הנתבע בדבר עוגמת נפש כלשהי, קיבלה את טענתו שלפיה התובע לא שילם לו שכר עבודה בסך 13,455 שקל.
משכך, השופטת הורתה על קיזוז סכום זה מסך הנזקים שהנתבע ישלם לתובע – 52,180 שקל בסך הכל לאחר הקיזוז – עבור ליקויי הבנייה והאיומים האסורים.
לנוכח ההפרש הניכר בין הסכום שנתבע לסכום שנפסק בסופו של דבר לתובע, ומאחר שמרבית טענות התובע נדחו על ידי מומחה בית המשפט, לא נפסקו הוצאות.
* עורכת דין מירב סגל גולן ממשרד עו"ד ד"ר אריה סגל ושות' עוסקת בדיני מקרקעין
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין