בית המשפט קיבל את תביעת ניצול השואה שהשכן התגרה ותקף אותו, ובעקבות זאת נגרמה לו חבלה בברך. עם זאת קבע ביהמ"ש שהוא הגזים כשטען שנגרמה לו נכות נפשית בעקבות האירוע שהחזיר אותו לאירועי השואה הזוועתיים מהם ניצל.
האירוע התרחש בפברואר 2011 בכניסה לבניין המגורים המשותף של השניים, שכבר הספיקו להסתכסך בעבר על ענייני חניה. הסיבה לסכסוך: האופן שבו הניח הקשיש את הכיסוי של ההליכון, עליו צעד בכניסה לבניין.
בעיניי הצעיר לא מצא חן שהקשיש משאיר את הכיסוי בחדר המדרגות, ולכן הוא הזיז אותו והלך. אלא שהקשיש החזיר את הכיסוי למעקה המדרגות. מכאן הסיפורים התפצלו ופורטו בתביעות ההדדיות שהוגשו על ידי כל אחד מהשכנים לבית משפט השלום בחיפה.
הותקפתם, נגרם לכם נזק?
פנו ל - עורך דין נזיקין
לטענת הקשיש כעבור זמן קצר חזר הצעיר עם מצלמה בידו ותפס את כיסוי הפלסטיק בשביל להוריד אותו מהמעקה. בתגובה, הוא תפס את הכיסוי מצידו השני, והצעיר משך בכוונה בחוזקה כדי להפיל אותו מההליכון ואף גרר אותו על הרצפה המחוספסת תוך כדי שהוא מצלם ומתענג על נצחונו.
לטענת הקשיש בעקבות התקיפה הוא נחבל בברך ימין, התקשה ללכת ולנהוג. לטענתו גם נגרמו לו נזקים נפשיים קשים כיוון שהאירוע הזכיר לו את אירועי השואה אותם חווה והוא פיתח חרדה דיכאונית.
לעומתו, טען הצעיר כי האירוע נגרם בגלל הקשיש שפגע בזכות המעבר שלו בכניסה לבניין. לטענתו הוא הזהיר את הקשיש שלא יחזיר את הכיסוי, אך כששב גילה שהקשיש החזיר בכוונה. הצעיר סיפר שלאחר שהסית את הכיסוי בפעם השנייה, קפץ הקשיש לרצפה והחל לצעוק "הוא מרביץ לי". לטענתו הוא התחיל לצלם את האירוע כשהבין שהקשיש מנסה "לתפור" לו תיק.
בתביעה שהגיש הצעיר הוא טען כי הקשיש פגע בשמו הטוב כשפרסם בין דיירי הבניין שהוא תקף אותו.
לא הגיוני
סגן הנשיא השופט רמזי חדיד קיבל את תביעת הקשיש. השופט הטיל ספק כבד באמינות הגרסה של הצעיר שהחל לתעד רק לאחר שהקשיש כבר נפל. גם טענתו שהקשיש ביים את הנפילה נראתה לשופט לא הגיונית.
בנוסף, פסק השופט כי מהשתלשלות האירועים משתמע שהצעיר חזר לכניסת הבניין רק כדי להתגרות בקשיש על רקע הסכסוך והטינה שביניהם, ומכאן שהוא תקף את הקשיש.
לאחר שהשופט קיבל את גרסת הקשיש לסיפור, הוא קבע שמשיכת הקשיש מההליכון וגרירתו על הרצפה היא בגדר תקיפה. ואולם, השופט הביע תמיהה על גרסת הקשיש לפיה הוא נותר נכה פיזית ונפשית: מבחינה פיזית כל שנגרם לקשיש הוא שפשוף בברך, ובהיבט הנפשי טענות הקשיש מלוות בהגזמה יתירה ומופרכות. חוות הדעת של הפסיכיאטר מטעמו לא הייתה מקיפה ולא ניתן להסתמך עליה, קבע השופט.
עם זאת, התחשב השופט חדיד בגילו של הקשיש ובמציאות לפיה הצעיר ביקש להתעמת איתו וליצור פרובוקציה. לכן הוא פסק שהצעיר ישלם לקשיש פיצוי על נזק לא ממוני – עגמת נפש, כאב וסבל – בסך של 10,000 שקל, והוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,900 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד אבי גולדבליט, עו"ד אסף צ'רני
- ב"כ הנתבע לא צוין בפסק הדין
* עו"ד עמנואל סממה ממשרד עורכי הדין גבריאל ראובינוף המתעסק בדיני נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין