פקחי עיריית הרצליה תפסו מעשנים בביקורת בפאב. למרות טענות הפקחים שהפאב מעודד את העישון, השופט קבע שהוא עומד בדרישות החוק.
בינואר 2013 ערכו פקחי העירייה ביקורת בפאב "דבלין" שבהרצליה פיתוח ומצאו מספר בליינים מעשנים. בביקורת נוספת שנערכה שם כחודש לאחר מכן, שוב נמצאו אורחים מעשנים בניגוד להוראות החוק למניעת עישון. בעקבות זאת הגישה המדינה נגד הפאב כתב אישום בגין אי מניעת עישון במקום ציבורי.
לייעוץ בנושא החוק למניעת עישון:
פנה ל- עו"ד דיני צרכנות
לדברי הפקחים, עם כניסתם לפאב הם הבחינו במעשנים המשתמשים בכלים מאולתרים כמאפרות, ובמלצרים שמעניקים להם שירות, אף שהחוק דורש להפסיק את השירות לאורח שמעשן.
הם הוסיפו, כי קיים בפאב נוהל לפיו כשהמאבטח מבחין בפקחים שמתקרבים, הוא מודיע לעובדי הפאב והלקוחות מתבקשים לחדול באופן זמני מהעישון. לטענתם, אחד הפקחים אף הבחין במלצרית שמוציאה מכיסה מצית ומדליקה סיגריה לסועד. עוד ציינו, כי הפאב תמיד אפוף עשן ובכניסה אליו עומדת מכונה לממכר סיגריות.
בעלי הפאב הכחישו את ההאשמות. לדבריהם, בתחילת כל משמרת המלצרים מתודרכים לדרוש מכל מי שמעשן להפסיק וכבר בעת הכניסה לפאב המאבטח מוסר לכל האורחים את הנחיות העישון. בנוסף להודעה במערכת ההגברה ולשלטים שמונחים על כל שולחן ואוסרים את העישון, הוסיפו הבעלים, קיים במקום מתחם גדול ומרווח שבו העישון מותר – ומטרתו למנוע מהאורחים לעשן איפה שאסור.
עם זאת, בעלי הפאב הודו כי קיים קושי רב לאכוף את האיסור לעשן וכי המקום עמוס באנשים שמנסים להעלים את העישון ומסתירים את הסיגריה מתחת לשולחן ברגע שמתקרב מלצר. כאשר אדם נתפס מעשן, הוסיפו, הוא לא מקבל שירות ומתבקש לכבות את הסיגריה, ומי שנתפס שלוש פעמים נדרש לעזוב את המקום.
לגרסת הבעלים, בשתי הפעמים הפקחים הגיעו בעקבות פניה של מנהל הפאב לעירייה בתלונה על לקוחות מעשנים שלא נענים לקריאות לחדול מעישון. לשיטתם, הם עומדים בדרישות החוק שכן הם נוקטים במאמצים למנוע את העישון.
אחריות העסק מוגבלת
השופט אילן סלע קבע, כי אמנם, לפי עדות הפקחים הנהלת הפאב לא מונעת את העישון ואף מעודדת אותו, אולם הטענות שהועלו במסגרת ההליך, בהן נוהל המאבטח המתריע והמלצרית שהדליקה סיגריה לסועד, לא אוזכרו בדוח המפורט שכתבו הפקחים בעת הביקורות.
השופט הוסיף, כי עדות הפקחים שהמקום - שמכיל למעלה מ-250 איש - תמיד אפוף עשן, לא מתיישבת עם מספר המעשנים שנתפסו על ידם, ארבעה בביקור הראשון ושניים בביקור השני. משכך, השופט התרשם כי עדויות הפקחים מבוססות על שמועה וסברה ולא על ראיות של ממש. מאידך, הוא האמין לעדויות בעלי הפאב כי פנו לעירייה משלא הצליחו למנוע מהאורחים לעשן.
השופט קבע, כי אין מחלוקת שהעסק הוא מקום ציבורי לפי החוק וכי רבים מאורחיו מעשנים. עם זאת, החוק דורש מבעלי העסקים לנקוט באמצעים סבירים למניעת העישון, אך לא מחייב להפסיק את השירות למי שנתפס מעשן או לדרוש ממנו לצאת, כל עוד הוא נשמע לדרישה לכבות את הסיגריה.
לבסוף, השופט קבע כי העובדה שבעלי העסק פנו בתלונה למפקח מוכיחה שהם עמדו בחובתם בהתאם לחוק וזיכה את החברה מהעבירות שיוחסו לה בכתב האישום.
יחד עם המאבק שנפתח בשנים האחרונות נגד עישון בכלל, ועישון במקומות ציבוריים בפרט, החוק מכיר גם בזכותו של אדם לעשן ושל בעל עסק לקבל בשעריו לקוח המעוניין לעשן תחת מגבלות מסוימות – שמטרתן למזער את הפגיעה בבעלי העסקים ובמעשנים. במקרים שבהם בעל עסק הוכיח שפעל למניעת העישון, הוא פטור מאשמה.
* עו"ד עופר כגן ממשרד לובושיץ כגן עוסק במשפט אזרחי מסחרי וליטיגציה.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין