ידו של האסיר נמחצה בעת שנדרש להפעיל מכבש חשמלי במפעל ששיתף פעולה עם השב"ס. מי ישלם את הפיצוי שנפסק לו - השב"ס או המפעל?
אסיר שנשלח לעבוד במפעל העוסק בציוד בניין כחלק מתכנית שיקום, נדרש בספטמבר 2007 להפעיל מכבש חשמלי, אלא שמהלך עבודתו, נמחצה אצבע בידו השמאלית ונקטעה.
נפצעת בעבודה?
פני/ה לעורך דין תאונות עבודה
האסיר הגיש תביעה נזיקית נגד שב"ס ונגד חברת "מ.צ.ב. מרכז ציוד לבנין" לבית משפט השלום בקריית גת.
הוא טען, כי הנתבעות התרשלו כלפיו שכן הפרו את אחריותן לדאוג לבטיחותו ולשלומו. לטענתו, הוא לא תודרך כראוי טרם נדרש לעלות על המכבש וגם לא סופקו לו אמצעי מיגון. הוא הוסיף, כי שב"ס היה אדיש לסיכונים שאליהם נחשפו האסירים בשל הפרת נהלי הבטיחות בחברה.
החברה טענה כי מאחר שבינה לבין האסיר לא התקיימו יחסי עבודה, היא לא אחראית לנזקיו. לטענתה, היה על שב"ס לוודא ששיטת העבודה אצלה בטוחה עבור אסיריו.
עוד נטען, כי לתובע הוסבר והודגם כיצד עובדים עם המכבש והוא הונחה להיזהר ולהשתמש באמצעי בטיחות. בכל מקרה, נטען כי התובע התרשל כיוון שהמוטיבציה הגבוהה שלו הביאה אותו לבצע את העבודה במהירות רבה.
שב"ס הסכים עם החברה לעניין רשלנות התובע אבל בכל מקרה טען כי היא האחראית הבלעדית לאירוע.
לשיטת השב"ס, החברה הייתה אמונה על הדרכת הנפשות העובדות אצלה. לא ניתן לצפות ויהא זה מרחיק לכת לדרוש משב"ס לערוך בדיקות פרטניות על כל מכונה במפעל.
שב"ס גם הגיש הודעת צד שלישי נגד החברה וטען כי היא מחויבת בהסכם להחזיר לו כל פיצוי שיחויב בו.
"פנטומימה" אינה הדרכה
השופט ישראל פבלו אקסלרד קבע כי העובדה שהחברה לא הייתה המעסיקה של התובע אינה גורעת מחובתה לשמור על שלומם ובטיחותם של האסירים שעובדים אצלה.
השופט קבע כי הפעלת המכבש דרשה הכשרה, הדרכה ונקיטת אמצעי זהירות אך החברה כשלה בכל אלה, ולתובע לא ניתנה הדרכה מספקת, בלשון המעטה.
ההדרכה, שניתנה על ידי מנהל עבודה שאינו יודע עברית, נמסרה ב"פנטומימה", ולא סיפקה הסבר ראוי על הסכנות, על החשיבות שבשימוש באמצעי מיגון, על קצב העבודה הנכון וכן הלאה. יתרה מזו, מנהל העבודה לא עבר הכשרה לשמש קצין בטיחות כחוק.
באשר לשב"ס קבע השופט, כי אין ספק שהיה אחראי לשלומו של התובע, שהיה נתון תחת פיקוחו ונשלח על ידו לעבוד במפעל.
השופט הסכים שלא ניתן לדרוש משב"ס לערוך בדיקה פרטנית של כל מכונה בחברה, אבל אין זה מוגזם לדרוש שישוחח עם מנהלי העבודה ועם האסירים עצמם. כך, שיחה קצרה עם מנהל העבודה הייתה מעלה שלנוכח העברית הרצוצה שבפיו, הוא אינו מסוגל להדריך כראוי את העובדים והם חשופים לסכנה.
השופט הוסיף וקבע כי אין לייחס כל אשם תורם לתובע, שלא הכיר את שיטת העבודה במפעל ולא קיבל הדרכה.
לבסוף נפסק ששב"ס יישא ב-20% מהנזק והחברה בשאר. עם זאת, השופט קיבל את הודעת הצד השלישי של שב"ס – והחברה תחזיר לו את הכספים שישלם לתובע.
לאחר שהשופט בחן את רכיבי הנזק, הוא החליט שבניכוי התגמולים מביטוח לאומי, מגיעים לתובע פיצויים של 89,868 שקלים על הפסדי השתכרות ופנסיה, כאב וסבל והוצאות. לסכום זה התווסף שכר טרחת עו"ד של 20,501 שקלים. בשל קבלת הודעת הצד השלישי, תשלם החברה גם שכ"ט עו"ד לשב"ס בסכום של 3,500 שקל.
* עו"ד דניאל אדזיאשוילי עוסק בדיני נזיקין, תאונות עבודה ותאונות דרכים
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין