בית המשפט המחוזי קיבל לפני מספר ימים ערעור כנגד החלטת מנהל מע״מ בגוש דן. נקבע כי חברת בנייה זכאית לפטור על מכירת בניין ברמת גן ב-2009 מאחר שהיה מאוכלס ברובו בדיירים מוגנים.
בשנת 2007 רכשה חברת קרגד, שעסקה אז בתחום הבנייה, בניין דירות ברמת גן יחד עם חברה אחרת תמורת כ-1.3 מיליון שקל. מדובר בבניין בן שש דירות שרובן היו מושכרות בשכירות מוגנת, למעט דירה אחת ומחסן.
לייעוץ בתחום:
עורך דין מיסים
לקרגד ולשותפתה היו תוכניות לפנות את הדיירים המוגנים ולהרחיב את הבניין תוך שימוש בזכויות בנייה לא מנוצלות. הן תכננו לבנות דירות נוספות על הגג או להרוס את הבניין ולהקים אחר תחתיו. ואולם, התוכניות סוכלו זמן קצר לאחר הרכישה, כשעיריית רמת גן הכריזה על הבניין כנכס לשימור.
ב-2009 מכרו החברות את הבניין לקבוצת רוכשים תמורת כ-4.3 מיליון שקל. מנהל מס ערך מוסף בגוש דן חייב את קרגד במע״מ על עסקת המכירה בסכום של כ-350,000 שקל. היא הגישה השגה ומשזו נדחתה – ערערה על ההחלטה בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב.
לטענת קרגד, הבניין לא נמכר במהלך עסקיה שכן היא חדלה לעסוק בענף הבנייה עוד לפני רכישת הבניין. היא העלתה טענתה חלופית לפיה גם אם המכירה היא בבחינת ״עסקה״, היא פטורה ממע״מ בשל העובדה שהבניין הושכר ברובו בשכירות מוגנת.
המשיב טען מנגד כי לא יכול להיות ספק שהמערערת רכשה ומכרה את הבניין במסגרת העסק שלה. הוא הוסיף כי העסקה אינה פטורה ממע״מ שכן מרבית התמורה שקיבלו המערערת ושותפתה נבעה מקיומן של זכויות בנייה בלתי מנוצלות בנכס. לשיטתו, יש להתייחס לזכויות אלה במנותק משאר הנכס שמושכר בשכירות מוגנת ולא להחיל ביחס אליהן את הפטור.
אין נתק כלכלי
השופט הרי קירש דחה את טענתה הראשונה של המערערת וקבע כי מכירת הבניין התבצעה תוך כדי עסקיה.
ביחס לטענה החלופית, השופט הבהיר כי החוק מעניק פטור ממס ערך מוסף לעסקאות מכירה של נכסים המושכרים בשכירות מוגנת. הוא הסביר כי בבסיס הפטור מונחת הכרת המחוקק בנטל המוטל על בעלים של נכס המושכר בשכירות מוגנת לנוכח המגבלות שחלות עליו.
בהקשר זה, השופט דחה את פרשנות המשיב לפיה זכויות הבנייה בנכס אינן חוסות תחת הפטור. השופט ציין כי המערערת ושותפתה מכרו את הבניין בשלמותו ובהסכם המכר אין אבחנה בין הזכויות השונות בנכס. עוד לשיטתו, אין נתק כלכלי בין זכויות הבנייה לבין השכירות המוגנת שכן קיומה של הדיירות המוגנת בנכס מהווה מכשול בדרך לפינוי הבניין ולמימוש הזכויות. זאת ועוד, הזכויות היו קיימות עוד לפני שהמערערת רכשה את הנכס ב-2007 ולא ניתן להצביע על כל ״ערך מוסף״ שנוצר בין מועד הרכישה ומועד המכירה.
בסיכומו של דבר קיבל השופט את הערעור ברובו וקבע כי אין לשלול את הפטור בשל קיומן של זכויות בנייה בנכס. עם זאת, הוא קבע כי הפטור לא יחול ביחס לדירה ולמחסן שלא הושכרו בשכירות מוגנת.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ המערערת: עו"ד שלומי ואקנין
- ב״כ המשיב: עו"ד מורן סילס
* עורך דין איתי הכהן עוסק במיסוי מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין