השופט הבהיר כי מדובר בעבירות חמורות וכי גם על נוסע ברכב מוטלת החובה לדווח לכוחות ההצלה. למרות זאת, הוא הקל עם הנאשמים.
באחד מלילות מאי 2012 פגע חיים אלון ברוכב האופניים מיכאל מירלשוילי ז"ל בעת שנהג בכביש 25 מנתיבות לבאר שבע. הנהג ואשתו איילת, שישבה לצידו, המשיכו בנסיעה לביתם ולא הזעיקו עזרה. מירלשוילי, שנחבל קשות, מת מפצעיו.
בבוקר שלמחרת התקשר אלון לחברת הביטוח ולמוסך וסיפר כי פגע בגמל בעת שנסע בכביש אחר ובמועד אחר.
לשאלות בנושא תעבורה:
כנסו ל-פורום תעבורה
רק למעלה מחודש אחרי התאונה הצליחה המשטרה לשים את ידה על אלון ואשתו, והוגש נגדם כתב אישום. במהלך המשפט, הנאשמים דבקו בגרסתם השקרית, אך היא נדחתה: אלון הורשע בהפקרה לאחר פגיעה ושיבוש מהלכי משפט, ואשתו הורשעה בעבירה של חובת נוסע להתקשר לגופי הצלה.
בטיעונים לעונש, המדינה ציינה כי לנאשם ארבע הרשעות תעבורה קודמות. המדינה הדגישה את חומרת מעשיו, המלמדים על זילות בחוק ובחיי אדם ודרשה תגובה עונשית קשה שתשקף את הסלידה החברתית ממעשיו.
המדינה הזכירה שהנאשם העדיף את האינטרס האישי שלו על פני האפשרות להציל את חיי המנוח, וכך גם הנאשמת – שלא דיווחה לכוחות ההצלה על הפגיעה. יתרה מזו, הנאשמים לא הביעו חרטה ולא הסגירו את עצמם, ואף ניסו לתקן את הרכב ולטשטש עקבותיהם.
המדינה ציינה כי מאז ב-2011 הוחמר העונש המקסימלי על הפקרה לאחר פגיעה שגרמה לחבלה חמורה או למוות והועמד על 14 שנות מאסר לנהג ומחצית לנוסע שלא דיווח. לפיכך, המדינה ביקשה לגזור על אלון בין 4 ל-9 שנות מאסר בפועל ועל אשתו בין שנה ל-3 שנים, בנוסף לפסילת רשיונם.
הנאשמים טענו כי לא נמצאו אחראים לעצם קרות התאונה, והפקירו את המנוחמתוך לחץ וחוסר שיקול דעת, ואשתו לא דיווחה בעצמה לכוחות ההצלה משום שהייתה תלויה בבעלה.
ב"כ הנאשמים ציין, כי העבירה בוצעה כחצי שנה בלבד לאחר תיקון פקודת התעבורה והיו מקרים חמורים מזה, בהם הושתו עונשים קלים יותר, של מספר חודשי מאסר. גם העבירה שבה הורשעה הנאשמת, טען, נחקקה לראשונה כחצי שנה לפני התאונה. לדבריו, יש גם להתחשב בכך שהטלת האחריות על הנוסע היא עבירה חדשה.
שירות המבחן העריך כי הנאשם הוא אדם נורמטיבי שביצע את העבירה בשעת לחץ. בהתחשב בנסיבות, ובין היתר בכך שלבני הזוג ארבעה ילדים קטינים, שירות המבחן המליץ להטיל עליו עבודות שירות, ועל אשתו 200 שעות שירות לציבור.
לא מוסרי בכל קנה מידה
"הותרת אדם פגוע להתבוסס בדמו, היא בלתי מוסרית בכל קנה מידה. החובה להושיט עזרה לאדם שנפגע עומדת בבסיסה של חברה מתוקנת", קבע השופט נתן זלוצ'ובר. הוא הוסיף, כי תיקון פקודת התעבורה באופן שמטיל על הנוסע חובה אקטיבית והחמרת הענישה, משקפים את הנורמה המוסרית והניסיון למנוע מנהגים המעורבים בתאונות לחמוק מאחריות.
עם זאת, השופט התחשב בהמלצת שירות המבחן להימנע מפגיעה אנושה בילדי הנאשמים, והחליט לגזור על הנאשם 3.5 שנות מאסר בפועל ופסילת רישיון למשך 8 שנים. על הנאשמת נגזרו 6 חודשי עבודות שירות בלבד. כמו כן, הנאשמים חויבו לפצות את משפחת המנוח ב-30,000 שקל.
ב"כ המאשימה: עו"ד אבי ביטון מפמ"ד
ב"כ הנתבעת: עו"ד בני נהרי, עו"ד שוש חיון
* עו"ד אביעד רייפר עוסק בדיני תעבורה ובדין הפלילי.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין