ביה"ד האזורי קבע במרס השנה שהאישה הפסידה את כתובתה, בין היתר משום שהיא זו שהחליטה להתגרש. לאחרונה, בית הדין הרבני הגדול שינה את התוצאה, לאחר שקבע כי הסיבה לגירושין מצויה בהתנהגותו הקלוקלת של הבעל.
ביה"ד קבע כי האישה הפסידה את כתובתה מכמה סיבות, ובין היתר משום שהיא זו שהגישה את תביעת הגירושין ואף הגישה נגד בעלה תלונות שווא במשטרה. עוד נכתב בפסק הדין כי האישה תבעה חלוקת רכוש, ובמסגרת זו היא תקבל זכויות בשווי הכתובה ויותר, ואין כפל זכויות.
האישה לא ויתרה וערערה לביה"ד הרבני הגדול, בטענה שבעלה הוא שעזב את הבית לאחר שבגד בה עם אישה אחרת – עובדה שנקבעה גם בפסק הדין של ביה"ד האזורי. היא אף טענה, בין היתר, כי תלונתה במשטרה הייתה מוצדקת כיוון שבעלה התגרה בה וניסה למצוא הצדקה ליציאתו מן הבית. עוד נטען כי תביעה לשמירת זכויות וחלוקת רכוש אינה סיבה להפסד כתובה.
מנגד, הבעל ביקש לדחות את הערעור ונאחז בקביעותיו של בית הדין. בנוגע לכך ששהה עם אישה אחרת, הוא טען כי הדבר קרה לאחר שכבר עזב את הבית. כמו כן, לשיטתו, אין "כפל מבצעים" – האישה אמורה לקבל סכום של יותר מ-400 אלף שקל מזכויותיו במסגרת איזון המשאבים, ולכן אינה זכאית לכתובה.
לתשלום מיידי
הדיין-הרב ציון לוז-אילוז לא הסכים עם הכרעת ביה"ד האזורי ונימוקיו. כך למשל, הדיין הבהיר כי תביעת גירושין כשלעצמה אינה סיבה להפסיד את הכתובה.
"המערערת בתביעתה מגוללת מסכת דברים שמקורם בהתנהלותו הקלוקלת של המשיב, שלא מאפשרת לה להמשיך את הנישואין עמו, ורק בגלל זה היא מתגרשת... שכשאישה תובעת את הגירושין היא מפסידה את כתובתה זה רק אם אין עילה שמכריחה אותה להתגרש", כתב הדיין.
בנוגע לתלונה במשטרה, הדיין הזכיר כי "התיק נסגר מחוסר ענין לציבור, והמשיב הוא שהרחיק את עצמו, ולא התוצאה של התלונה".
לגבי העילה של "כפל זכויות", הדיין ציין כי גם אם נקבל את העיקרון שאין כפל זכויות באופן כללי, הרי שבמקרה הנוכחי, גם אם המערערת תקבל מזכויות המשיב סכום דומה לדמי הכתובה (מה שאינו ברור כלל), הרי זכויות אלו ישולמו לה במסגרת קצבה חודשית שתתפרס לאורך ימים ושנים, ואין סיבה שתוותר על זכותה לקבל את הכתובה שהיא חיוב מיידי לתשלום בסמוך לגירושין.
עם זאת, בהתחשב בכך שבכתובה ננקב מספר סמלי (555,000 שקל) שסביר להניח כי לא נבע מתחשיב כלכלי, ומכיוון שהאישה תקבל סכומים גבוהים מזכויות הבעל במרוצת השנים, בית הדין החליט, "כמעין פשרה", לחייב את הבעל ב-150,000 שקל בלבד עבור הכתובה.
הרב מימון נהרי והרב יעקב זמיר הצטרפו לפסק הדין.
- ב"כ המערערת: עו"ד יגאל בן חיים
- ב"כ המשיב: עו"ד ניסים שלם
עו"ד שי גולדנברג
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין