עם שובה מחופשת לידה פוטרה מנהלת מעון של העמותה בשל תלונות של הורים על "כשלים בניהול". המנהלת טענה, כי המניע היחיד לפיטוריה הוא מוצאה האתיופי. העמותה "זכתה" לנזיפה מבית הדין לעבודה.
המנהלת החלה לעבוד באוקטובר 2010 במעון יום של עמותת "אמונה - תנועת האשה הדתית לאומית" בגדרה. לאחר כשלוש וחצי שנים היא יצאה לחופשת לידה. זמן קצר לאחר מכן, החלו להתקבל בידי המפקחת על המעון פניות מצד הורים שהביעו אי שביעות רצון מתפקוד המעון, ודרשו כי המנהלת לא תשוב לתפקיד.
לפסקי דין נוספים בנושא:
בסמוך למועד שבו הייתה אמורה המנהלת לחזור מחופשת הלידה, שוב פנו ההורים למפקחת, ודרשו כי ממלאת המקום תמשיך בתפקיד במקום המנהלת. כרבע מהורי המעון חתמו על עצומה שלא להחזיר את המנהלת לתפקידה. ההורים אף איימו שאם תחזור – הם לא ירשמו את ילדיהם למעון בשנה הבאה.
עם פתיחת ההרשמה לשנת הלימודים, נפגשו מפקחות מטעם "אמונה" עם המנהלת והציגו בפניה את טענות ההורים והתנגדותם לחזרתה. המפקחות הציעו למנהלת לעבור לנהל מעון ביבנה כתמיכה למנהלת הקיימת, שחלתה ותיאלץ להיעדר מהעבודה לצורך טיפולים.
המנהלת דחתה את ההצעה, ובסמוך קיבלה מכתב בו צוין, כי בשל קשיים וכשלים בניהול המעון ולמשמע תלונות ההורים, לא ניתן להחזירה לעבוד במעון. עוד נכתב, כי באפשרותה לקחת את ההזדמנות להוכיח את עצמה בניהול המעון ביבנה, או להתפטר מטעמי אמהות. המנהלת, שהתעקשה לחזור לתפקיד שאותו עזבה, זומנה לשימוע ופוטרה בשל "חוסר שביעות רצון" מתפקודה.
המנהלת הגישה לבית הדין האזורי בת"א תביעה לפיצויי פיטורים נגד המעון. בתביעתה טענה, כי היא מילאה את תפקידה על הצד הטוב ביותר, וכי הסיבה היחידה לפיטוריה היא כניעת העמותה לקומץ של הורים גזענים, שנרתעו ממוצאה האתיופי. לטענתה, כבר עם קבלתה לעבודה היו הורים שהפנו כלפיה הערות גזעניות.
"אמונה" טענה, כי היא בדקה ומצאה שהתובעת כשלה בניהול המעון. עוד טענה, שלא ידוע לה על הערות גזעניות מצד ההורים, וכי רבות מהעובדות שלה הן יוצאות אתיופיה. עוד הוסיפה, כי הציעה לתובעת לנהל שלושה מעונות חלופיים אך היא סירבה. העמותה גם הגישה תביעה נגדית, בה דרשה מהתובעת השבת כספים ששולמו לה בטעות בעבור שני חודשי עבודה ודמי הודעה מוקדמת.
שימוע למראית עין
השופט דורי ספיבק קבע, כי הנתבעת לא הוכיחה כשלים כלשהם בתפקוד התובעת ולעומת זאת התובעת הוכיחה כשלים בפיטוריה. לפי השופט, אף שנערך לתובעת שימוע, הוא לא עונה על דרישות הדין, שכן המפקחות התעלמו לחלוטין מטענותיה של התובעת בדבר אפלייתה. במקום לבדוק את הטענות החמורות שהעלתה ולבררן, בחרו המפקחות לפטר את התובעת שעה קלה לאחר השימוע.
השופט ספיבק הוסיף, שההצעות החלופיות שהוצעו לתובעת לא היו ראויות. כך למשל, ההצעה כי תמלא מקום של מנהלת חולה כמחווה של רצון טוב, מהווה פגיעה ברורה במעמדה ותפקידה. עוד נזף השופט בעמותה על נסיונה להטיל דופי במנהלת ודחה את תביעתה הנגדית.
לפיכך קבע השופט כי התובעת זכאים לפיצויי פיטורים, פיצוי על אי עריכת שימוע כדין ופיצוי על פיטוריה עם חזרתה מחופשת לידה, כמו גם על עגמת הנפש שנגרמה לה. בסך הכל הועמד הפיצוי על 113,590 שקל. בנוסף, תשלם הנתבעת הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.
פסק הדין מביא לידי ביטוי את החשיבות הרבה בקיום שימוע כדין, בייחוד לנוכח העובדה כי במקרה זה הופרו זכויות יסוד במשפט העבודה, והעובדת פוטרה מיד בתום חופשת הלידה על אף שהייתה מוגנת מפיטורים בהתאם לחוק עבודת נשים. לפיכך, במקרים אלה יש חשיבות מרובה לקבלת ייעוץ משפטי הן מצד המעסיק - במטרה לצמצם את חשיפתו לתביעות כספיות, והן מצד העובד כדי למצות את מלוא זכויותיו.
*עו"ד שי אדרי ממשרד הלפגוט אדרי ושות' עוסק בדיני עבודה.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין