העירייה ביטלה הסכם עם הקהילה בטענה שהיא חוששת מהתפרעויות. העמותה טענה כי היא נכנעה ללחצים פוליטיים מצד "הבית היהודי". ביהמ"ש קבע כי העירייה נהגה בחוסר תום לב תוך פגיעה בזכויות היסוד של חברי הקהילה.
בינואר 2015 חתמו עיריית רעננה ועמותת "המצפה לישראל", המייצגת את קהילת "עדי ה'", על הסכם לעריכת שני כנסים של הקהילה בהיכל הספורט העירוני.
נתקלתם בבעיה מול הרשויות?
פנו ל- עו"ד חוקתי ומנהלי
מספר ימים לפני המועד המתוכנן לכנס הראשון, הודיעה העירייה על ביטול ההסכם וכפועל יוצא, על ביטולם של הכנסים הצפויים. בהודעתה ציינה העירייה, כי הביטול נעשה "על רקע פניות רבות... לפיהן בכוונת גורמים שונים להגיע מכל רחבי הארץ לחסום בגופם ובכל דרך אפשרית את קיום האירוע באשר הוא".
העמותה הגישה לפיכך עתירה לביהמ"ש המחוזי בלוד, ובה ביקשה, בין היתר, למנוע את ביטול ההסכם, ולקיים לפחות את שני הכנסים המתוכננים. היא עתרה להורות לעיריית רעננה לנמק מדוע החליטה לבטל את הכנסים ולהסביר כיצד החלטתה עולה בקנה אחד עם זכויות היסוד של כל אדם במדינת ישראל.
העמותה טענה, בין היתר, כי ביטול ההסכם נעוץ בלחץ פסול מטעם גורמים ממפלגת הבית היהודי, שמאיימים לפרוש מהקואליציה, ובלחצים שהפעילו גורמים נוספים. לכן, לשיטתה, העירייה מונעת משיקולים פוליטיים זרים, ונוקטת אפליה על רקע דתי.
עוד נטען כי העירייה הפרה את התחייבותה ונהגה בחוסר תום לב, מה גם שלא הוכחה סכנה ממשית לציבור בקיומו של הכנס.
לדברי העירייה, התקבלו הודעות על אודות כוונות לקיים הפגנות המוניות ככל שהכנס לא יבוטל, ולפיכך היא נאלצה לשקול מחדש את האפשרות לקיימו.
מעבר לכך, נטען כי ההסכם אינו בר תוקף משום שנחתם מול מנהל היכל הספורט, שאינו הגורם המוסמך לחתום על הסכמים מטעם העירייה.
העירייה הוסיפה כי העותרת היא כת מיסיונרית שלא מכבדת את האחר, מגדירה אותו כ"שטן" ופועלת למיגורו באמצעות המרת דת. העירייה טענה שהיא בהחלט מכירה בזכות העותרת לחופש ביטוי – אך היא אינה מחויבת לאפשר לה לקיים כנסים דווקא במתקן ספורט העירוני, בפרט כשמשתתפי הכנס אינם תושבי העיר.
לשיטתה, במקרה הזה הפגיעה ברגשותיהם של חוגים מקרב תושבי רעננה, "גוברת" על זכויות העותרת.
כוחות מגמתיים
סגנית הנשיא השופטת ורדה מרוז קיבלה את העתירה. לטעמה, העירייה פגעה בזכויות העותרת לחופש הדת והפולחן, לחופש ההתאגדות וההתכנסות, לכבוד, לחירות ולשוויון. זכויות אלו גוברות על הפגיעה הנטענת ברגשותיהם של חוגים מקרב תושבי רעננה, ולא הוכחו נסיבות חריגות שמצדיקות פגיעה בזכויות אלו.
השופטת הוסיפה כי העירייה הפרה את חיוביה החוזיים כלפי העותרת, ונהגה שלא בתום לב. בתוך כך היא דחתה את טענות העירייה והזכירה שגם חוזים בעבר נחתמו עם אותו מנהל ואיש לא השיג על תוקפם.
עוד העירה השופטת כי לא הובאה ראיה לקיומו של חשש ממשי לפגיעה בסדר הציבורי או לקיומה של סכנה לפגיעה בנפש בוודאות קרובה.
השופטת ניתחה את טענות העירייה והסבירה: מצד אחד משמיעה העירייה קול שדוגל בשוויון, בחופש ביטוי ובחופש אמונה, אך מצד שני היא מצהירה בבוטות גלויה, שאין קיום לעקרונות אלו בד' אמותיה.
העירייה לא הצביעה על טעם שמצדיק את חזרתה בה מההסכם, הבהירה השופטת, ורמזה שהעירייה הניחה ל-"כוחות מגמתיים" להשפיע על שיקול דעתה אגב פגיעה בזכויות.
בסיכומו של דבר, העתירה התקבלה כאמור, והשופטת קבעה כי הכנס יתקיים כמתוכנן.
העירייה תשלם לעותרת הוצאות משפט בסך 30,000 שקל.
- ב"כ העותרים: עו"ד אליעד שרגא
- ב"כ המשיבים: עו"ד לויאן, עוה"ד פרופ' אביעד הכהן
* עו"ד אנסטסיה סהר עוסקת במשפט מנהלי ואזרחי.
** הכותבת לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין