בהסכם משנת 2000 מול "לנדקו ישראל", מסרה העירייה לחברה את ביצוע עבודות התשתית ב"מתחם השלושה" בעיר, ואפשרה לה לגבות דמי פיתוח מיזמי הפרויקט. ההסכם אושר בשני הליכים קודמים אך בוטל לפני כשבועיים על רקע הלכה תקדימית של בית המשפט העליון.
בנובמבר 2000 חתמה עיריית יהוד על הסכם מול חברת "לנדקו ישראל ייזום וניהול" שהיתה אז חברה ממשלתית ונמכרה מאוחר יותר לידיים פרטיות.
לייעוץ בתחום:
פנו לעורך דין מנהלי
ההסכם הסדיר את ביצוע עבודות התשתית ב"מתחם השלושה" שעליו עתיד היה לקום פרויקט "פינוי בינוי". נקבע כי החברה תבצע את עבודות התשתית ובתמורה תוותר העירייה על זכותה לגבות היטלי פיתוח ותאפשר לחברה לגבות את ההיטל מהיזמים שישתתפו בפרויקט.
על אף השנים שחלפו לנדקו לא ביצעה את העבודות והוא הניב בעיקר סכסוכים והתדיינות משפטית. בקשות שהגישה העירייה בעבר לביטול ההסכם נדחו בשני פסקי דין של בתי המשפט.
בסוף שנת 2011, כחצי שנה לאחר מתן פסק הדין השני, שלחה העירייה ללנדקו הודעה כי ההסכם בטל לנוכח פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון בעניין "דירות יוקרה" שניתן זמן קצר קודם לכן והכריז על הסכם דומה כבלתי חוקי.
בתגובה הגישה החברה עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד וביקשה כי יצהיר שההסכם תקף ויאסור על העירייה למסור את ביצוע העבודות לצד שלישי.
לטענת החברה, ההחלטות השיפוטיות שניתנו בעבר מונעות מהעירייה לטעון כיום כנגד ההסכם. עוד נטען כי העירייה מבקשת להשתחרר מההסכם בחוסר תום לב ומשתמשת בתקדים כתירוץ להתחמק מהתחייבויותיה.
החברה הוסיפה כי אין להחיל את הלכת "דירות יוקרה" רטרואקטיבית, ומכל מקום, אין ליישם אותה בנסיבות המקרה, השונה מהותית מהמקרה בו עסקה ההלכה.
העירייה טענה כי לא רק שהתקדים מאפשר לה להשתחרר מההסכם אלא הוא מחייב אותה לעשות כן והמקרה הנוכחי אף חמור יותר בהשוואה לנסיבות "דירות יוקרה".
העירייה הוסיפה כי ההסכם עלול להוביל למצב בו היטלי הפיתוח יגבו מבלי שהעבודה תבוצע בפועל, במיוחד כשלנדקו נמצאת כיום במצב כלכלי מעורער.
"שינתה סדרי עולם"
השופט פרופ' עופר גרוסקופף הדגיש בפתח דבריו את חשיבות הלכת "דירות יוקרה" וכתב כי מדובר ב"הלכה חדשנית אשר שינתה "סדרי עולם" בתחום השלטון המקומי". על פי הלכה זו רשות מקומית אינה רשאית להתקשר עם יזם בהסכם המשחרר אותו מחובתו לשלם לה היטלי פיתוח כנגד התחייבותו לבצע ללא תמורה עבודות פיתוח במקום הרשות.
השופט הסביר את הרציונל בבסיס ההלכה לפיו חלוקת נטל עבודות הפיתוח צריכה להתבצע על פי העקרונות שקבע המחוקק ולא על פי שיקול דעתה הפרטני של הרשות, אשר הפעלתו עלולה להביא למצבים של אי שוויון והפלייה. בנוסף קיים החשש מהעברת עבודות ליזם ללא מכרז ובניגוד לכללי מנהל תקין.
לקביעת השופט אף ששאלת תוקפו של ההסכם נדונה כבר בשני הליכים קודמים, לנוכח הטענה החדשה בדבר אי חוקיותו קיימת חשיבות ציבורית לבחינתו מחדש.
לדבריו, הלכת "דירות יוקרה" חלה בבירור על ההסכם שכן במסגרתו לא רק שהרשות ויתרה על זכותה לגבות היטלי פיתוח אלא אף העבירה אותה ללנדקו שעשויה ליהנות שלא כדין מכספים שיוותרו אצלה לאחר קיזוז בין עלויות הפיתוח לבין היטלי הפיתוח שייגבו.
השופט סיכם כי מדובר בהסכם פסול ודינו להתבטל ואף אפשר ללנדקו לברר את זכאותה לפיצוי כספי בהליך נפרד.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ המבקשת: עו"ד גל ספקטור
- ב"כ המשיבה 1: עו"ד אמיר פרנקל ועו"ד רתם פישמן נגרין
- ב"כ המשיבה 2: עו"ד עפר שפיר
- ב"כ המשיבה 3: עו"ד יגאל מלמד
*עורך דין שלומי שריקי עוסק בתחום המקרקעין כולל מיסוי מקרקעין ומיסוי עירוני
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין