העובדת לא הייתה מרוצה מכך שהועברה תפקיד והחליטה לנקום במנהליה: תחילה יצאה לחופשת מחלה ממושכת, כשחזרה נהגה לישון או לקרוא עיתונים, ולבסוף סירבה לדבר עם הממונים עליה והודיעה להם שיפנו אליה דרך עורך דינה. מלחמתה בפיטוריה נחלה כישלון.
העובדת, בת 54, כיהנה בתפקיד ראש ענף גבייה ואכיפה באחת מלשכות רשות המסים בבאר שבע, עד שבשנת 2008 נקראה לשיחה עם האחראית עליה, שהודיעה לה על העברתה לתפקיד אחר המצריך קבלת קהל.
פוטרתם שלא כדין?
פנו ל- עו"ד דיני עבודה
יום למחרת השיחה, יצאה העובדת לחופשת מחלה בת חצי שנה, במהלכה עתרה לבית הדין לעבודה בעניין הגשת מועמדותה למכרז פנימי במשרד, בו לא זכתה.
בספטמבר 2008 חזרה העובדת למשרד ונקראה לשיחה עם הממונה שלה, אך סירבה להגיע ומסרה לו, באמצעות אמרכלית המשרד, כי עליו לפנות לעורך דינה ולא ישירות אליה. סגנו של הממונה פנה אל העובדת והודיע לה כי הוחלט להעבירה לעבודה משרדית, אך זו דרשה ממנו למסור לה הודעה בכתב לגבי תנאיה, לשם התייעצות עם עורך דינה.
בחלוף חודש, נקלעה העובדת לתאונת דרכים ובעקבותיה יצאה לחופשת מחלה נוספת, הפעם למשך כעשרה חודשים. בתום החופשה, שבה למשרד, אך סירבה לבצע את עבודתה, ונהגה להיכנס מדי יום לחדר מזכירות במשרד, לישון, לקרוא עיתונים או סתם לשבת בחוסר מעש עד תום יום העבודה.
התנהגותה הגיעה למצב כה קיצוני עד שהוגש נגדה כתב אישום בבית הדין המשמעתי על עבירות משמעת שונות, בניהן הקלטת האחראית עליה ללא ידיעתה.
העובדת, שלא הביעה כל חרטה על מעשיה, הורשעה, ובית הדין הורה על פיטוריה, פסל ממנה לעבוד בשירות המדינה לתקופה של חצי שנה, ופסל אותה מעבודה ברשות המיסים
בתגובה, העובדת ערערה על ההחלטה למחוזי וביקשה לזכות אותה מכל האישומים. היא טענה כי התנהגותה נבעה מהתנכלויות של ממוניה, וכי הקליטה את האחראית עליה כחלק מניסיונה לשמור על פרנסתה. בנוסף, היא טענה כי רשויות החקירה והתביעה השתהו בטיפול במקרה ופגעו בזכותה למשפט צודק.
המחוזי קיבל את ערעורה באופן חלקי, והחליט לזכות אותה מהאישום על ההקלטה האסורה. בעקבות זאת הוקל עונשה ופסילתה מלעבוד ברשות מיסים בוטלה. ואולם יתר טענותיה נדחו תוך שנקבע כי התנהגותה חייבה את פיטוריה.
העובדת לא ויתרה והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון בה דרשה לבטל את פיטוריה בטענה שמדובר בעונש קיצוני ולא הולם.
"העבירה כרטיס"
המשנה לנשיאה השופט אליקים רובינשטיין החליט לדחות את הבקשה, וציין כי לא הועלו טעמים המצדיקים קיומו של הליך נוסף בעניין וכי הטיעונים שהוצגו היו נטועים בעובדות שנקבעו בערכאות הקודמות, שאין מקום לפתוח מחדש.
השופט קיבל את קביעות הערכאות הקודמות, לפיהן במשך חודשים העובדת הגיעה למשרד אך לא עשתה דבר, סירבה לקבל הוראות ואפילו לא הסכימה לשוחח עם ממוניה. השופט רובינשטיין סבר שלנוכח התנהלות העובדת, כפי שהשתקפה במסמכים ובדיונים הקודמים, אין כל היגיון או מקום להשאיר אותה בתפקידה, בפרט כשמדובר בעובדת במגזר הציבורי כאשר ישנה ציפייה לנורמות התנהגות גבוהות יותר במי שמשרת את הציבור.
- שמות ב"כ הצדדים לא צויינו בפסק הדין.
* עו"ד חן ספקטור עוסק בדיני עבודה.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין