את האמירה הקשה הפטיר כלפיו מאמן טניס שולחן לנכים, לאחר ששני הצדדים התלהמו זה כלפי זה. שחקן הטניס נמוך הקומה החליט לתבוע. תחילה נדחה, לאחר מכן ערעורו התקבל, אלא שהוא לא היה מרוצה מסכום הפיצוי. העליון נדרש להכריע: האם מגיע לו יותר?
במהלך משחקי גמר הפלייאוף בטניס שולחן לנכים, שהתקיימו באפריל 2013 בתל-אביב, הפטיר אחד המאמנים לעבר שחקן נבחרת ישראל, נכה מלידה, את המילים "גמד מעוות". אמירה זו הביאה להשתלשלות של הליכים משפטיים שהגיעו עד לבית המשפט העליון.
נפגעתם מלשון הרע?
פנו ל- עו"ד נזיקין
תחילה, הגיש השחקן תביעה לפיצוי של 300 אלף שקל בין היתר בגין לשון הרע בבית משפט השלום בתל-אביב. בית המשפט דחה את תביעתו לאחר שקיבל את גרסת המאמן, לפיה השחקן הציק לו לאורך שלוש תחרויות, הטיח בו עלבונות ונהג כלפיו בפרובוקטיביות ובגסות רוח.
במסגרת טיעוני ההגנה, טען המאמן, וביהמ"ש האמין לו, שלאחר שכונה "חתיכת מטומטם, אפס, אידיוט" ועוד כהנה וכהנה ביטויים, תחושת ההשפלה המתמשכת הכתה בו והוא אמר לשחקן, "גמד עקום" וזהו. לטענת המאמן, הייתה זו תגובה רגשית לאחר שנפגע עד עמקי נשמתו.
השחקן לא השלים עם דחיית תביעתו ואכן – ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב התקבל בחלקו. המחוזי קבע כי האמירה הנבזית של המאמן היא בגדר לשון הרע והוא לא הוכיח שום הגנה שמאפשרת לדחות את התביעה נגדו.
אלא שלשחקן נפסק פיצוי נמוך של 6,000 שקל בלבד, כאשר המחוזי נימק זאת בכך שהאמירה – מגונה ככל שהייתה – לא פגעה מהותית בשמו הטוב, תפוצתה הייתה מצומצמת, ואכן, התנהגותו עובר לאמירה גם היא לא הייתה ראויה.
בבקשת רשות ערעור שהגיש השחקן לבית המשפט העליון הוא טען כי מדובר בפיצוי נמוך ביותר, לא מוצדק ולא הולם את חומרת הדברים.
לדעתו, לנוכח העובדה שהמקרה עוסק בתיקון חדש לחוק איסור לשון הרע, שבמסגרתו נוספה עילת תביעה כנגד מי שמבזה אדם בשל מוגבלותו, יש מקום לדון בעניין בפעם השלישית. לדבריו, הפיצוי הנמוך שנפסק לטובתו עלול להעניק לגיטימציה לאנשים לבזות אנשים בעלי מוגבלויות.
לא שאלה עקרונית
השופט צבי זילברטל החליט לדחות את בקשת הערעור מבלי לבקש אפילו את תשובת המאמן. לסברתו, ובניגוד לטענותיו של המבקש, לא מדובר בסוגיה שמעוררת סוגיה ציבורית או חוקית חשובה, שכן המבקש לא מתלונן על האופן שבו פורש החוק אלא על סכום הפיצוי שנפסק לטובתו.
השופט הוסיף שבית המשפט המחוזי הגיע לסכום הפיצוי שפסק לאחר שעמד על מספר שיקולים, שרשאי היה להתחשב בהם, כמו מידת הפגיעה, היקף הפרסום והשפעתו. כמו כן, רשאי היה בית המשפט להתחשב בכך שהייתה זו התלהמות הדדית של שני הצדדים, ושהמאמן התנצל על דבריו.
גובה הפיצוי, לפיכך, נקבע על סמך האירועים והנסיבות הפרטניים של המקרה, בהתאם לשיקולים המנחים הראויים, ואין בדיון נוסף כדי לפתור איזושהי שאלה עקרונית בנוגע לגובה הפיצוי שיש לפסוק במקרים שבהם בעלי מוגבלות מוקנטים על מוגבלותם.
"בנסיבות אלה, ובלי להקל ראש בתוכן דבריו של המשיב, הראויים לכל גינוי, הבקשה נדחית", סיכם השופט את החלטתו. מאחר שהמשיב לא נדרש להגיש תשובה, לא נפסקו הוצאות לחובת המבקש.
- ב"כ המבקש: עו"ד רון לוינטל
* עו"ד רפי בוקר עוסק בדיני לשון הרע
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין