לבני זוג שהתגרשו בינואר השנה היו שבע ביציות מופרות. בית הדין הרבני פסק כי השמדת הביציות כמוה כהוצאת זרע לבטלה, אך היא בכל זאת ניתנת לביצוע בצורה עקיפה.
בני הזוג התגרשו בבית הדין הרבני בתל אביב בתחילת השנה (2016). במהלך נישואיהם לא נולדו להם ילדים אך הם עברו טיפולי הפריה שכתוצאה מהם היו להם שבע ביציות מופרות ("עוברים מוקפאים" בעגה הרפואית).
לייעוץ בתחום:
עורך דין משפחה
לפני מתן גט הבעל ביקש מהאישה כי הביציות יושמדו. האישה לא התנגדה אך ביקשה את אישורו של בית הדין שההשמדה מותרת מבחינה הלכתית.
לאחר שהליך הגירושין הושלם, נדרש בית הדין הרבני לדון בסוגיה ההלכתית.
כוח חיים גנוז
הרב יהודה יאיר בן מנחם נתן סקירה מקיפה של הגישות ההלכתיות השונות כלפי עוברים, בעיקר ביחס לשאלה ממתי מתחיל האיסור להשמידם.
לדבריו, ההלכה הבחינה בין עובר ברחם אמו שמלאו לו 40 יום לבין עובר שטרם מלאו לו 40 יום.
ביחס לעובר שמלאו לו 40 יום ברחם כתב הדיין כי האיסור להרגו הוא "מדאורייתא" (מהתורה). עובר כזה מוגדר "נפש" והאיסור להפילו נלמד מהפסוק "שֹׁפך דם האדם באדם דמו יִשָּׁפך". בביטוי "האדם באדם", קבעה הגמרא, הכוונה לעובר. במקרה זה הפלה אפשרית רק אם העובר מסכן את חיי האם.
הדיין הוסיף כי שורש האיסור להפיל את העובר נעוץ באיסור השחתת זרע שכן "זרעו של האדם גונז בקרבו את כוח החיים שבאדם". מסיבה זו, גם עובר שטרם מלאו לו 40 יום אסור להפיל. עובר זה נחשב מבחינה הלכתית כ"זרע לנפש".
מכאן עבר הדיין לבחון את ההלכות לעניין איסור השחתת זרע. לדבריו, על פי ההלכה "אסור להשחית זרע אשר ראוי לתת את פריו, וזאת גם לאחר שהזרע יצא מגוף האיש וכבר בא במעי האישה אף שטרם נקלט והשתרש ברחמה", בשל כוח החיים הגנוז בו.
מכל האמור הדיין הסיק כי יש "להחמיר ולהימנע" מהשמדה אקטיבית של הביציות המופרות. בנסיבות אלה, לדבריו, לנוכח שלל האיסורים בדבר קיפוח ראשית החיים, ובכלל זה השחתת הזרע, ראוי שלא להתיר להשמיד את הביציות בידיים אלא, למשל, באמצעות ניתוק התרמוסטט של מיכל ההקפאה בו הן מוחזקות (על מנת לאפשר כניסת חום שישמיד את הזרע).
הדיין המשיך לעסוק בשתי שאלות נלוות. האחת, האם יש לאפשר את המשך תהליך ההפריה החוץ גופית במצב בו הצדדים גרושים והילד יגדל במשפחה חד הורית. הדיין ציין כי לגישתו, ובניגוד לפוסקים אחרים, אין לומר שעדיף לילד ממשפחה חד הורית שלא להיוולד כלל וכי אין בעובדה זו כדי למנוע את המשך תהליך ההפריה.
השאלה השנייה היא למי שייכות הביציות המופרות. בעניין זה פסק הדיין כי אין לראות ב"הורי" הביציות כשותפים בהן שכן לא מדובר ב"חומר" או "חפץ". נכון יותר לראות בהם "בעלי זכויות" בביציות ולכן צד המבקש לעשות שימוש בביציות חייב לקבל את רשותו של הצד השני.
הדיין סיכם את דבריו בהמלצה לצד המתנגד לשימוש בביציות לרכך את התנגדותו אם האישה תיקח על עצמה את הנטל הכלכלי לגידול הילדים, אך כתב כי לא ניתן לאכוף זאת עליו.
- ב"כ התובעת: עו"ד צוריאל בובליל
- ב"כ הנתבע: עו"ד רות אשרף ממן
* עורך דין גרגורי קוריזנר ממשרד קוריזנר את קוריזנר עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין