פסק דין שהותר לפרסום רק לאחרונה, חשף כי הטענה הראשונה שהעלה אב בתגובה לתביעת מזונות עבור שתי בנותיו, היא כי אחת הבנות היא פרי באושים של ניאוף. אף שביהמ"ש אפשר לאב לנסות להוכיח שאינו אבי הילדה, הוא נכשל בכך כשלון חרוץ.
בני זוג נפרדו כשלוש שנים לאחר שנישאו לנוכח חשדות הבעל שאשתו קיימה חיים כפולים ונאפה בו. זמן מה לאחר הפרידה, הגישה האישה תביעה למזונות של כ-15 אלף שקל עבור שתי בנותיהם.
זקוקה לייעוץ בתחום המשפחה?
פני ל-עורך דין דיני משפחה
אז העלה הבעל את הטענה כי הבת הקטנה, שנולדה מספר חודשים לפני הפרידה, כלל אינה בתו. האיש הציג התכתבויות עם אשתו בפייסבוק, שבהן, לטענתו, הודתה שקיימה רומן עם גבר אחר.
האישה דחתה טענת הבגידה והכחישה כי לקחה חלק בהתכתבויות שהציג בעלה. היא הביעה חשש שטענתו תכתים את הפעוטה בכתם הממזרות והוסיפה, שבכלל אין מקום לדון בכך במסגרת תביעת מזונות, ועל הבעל להגיש תביעת אבהות נפרדת.
טענות מופרכות
טענה זו לא התקבלה על-ידי השופט נמרוד פלקס מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. לדבריו, טענת האבהות רלוונטית ביותר שכן אם תתקבל גרסת הבעל, לא יהיה מקום לחייבו במזונות מי שאינה בתו. השופט הוסיף, כי הבעל רשאי לנסות להפריך בראיות את החזקה ההלכתית "רוב בעילות אחר הבעל", כלומר שהבעל הוא בהכרח אבי הילדים.
עם זאת, השופט הדגיש, כי הבעל לא יוכל להוכיח זאת באמצעות בדיקת רקמות, אלא רק בראיות עובדתיות לא ודאיות, שאינן מספיקות לקביעת ממזרות ולא יסכנו את עתיד הילדה.
אלא שלשיטת השופט הבעל לא הוכיח בשום צורה כי יש סיכוי שאינו אבי הילדה. ראשית, הוא לא טען מלכתחילה את הטענה הפשוטה ביותר, שלא קיים עם אשתו יחסי מין בתקופה הרלוונטית, ונזכר לטעון זאת רק בשלב החקירה הנגדית. לנוכח גרסה מאוחרת זו תמה השופט האם לא היה לו מוזר שאשתו בהיריון אם לא קיים עמה יחסי מין?
יתרה מזו, השופט לא הבין מדוע, למשל, הבעל לא הביא תרשומת מקופת חולים על השוני בין סוג הדם שלו לסוג הדם של הילדה.
השופט קבע שמהתכתובת בפייסבוק לא ניתן להסיק שהאישה הודתה בבגידה. וגם אם הודתה, אין זה מעיד על כך שהגבר הזר, שלא זומן לעדות, הוא אבי הפעוטה.
לסיכום קבע השופט, כי גרסת האיש בנוגע לילדה מופרכת והוא יצטרך לשלם מזונות בעבור שתי בנותיו.
יחד עם זאת, השופט פסק שהאישה לא הוכיחה את סכום המזונות המופרז שדרשה. בעניין זה, דווקא טענות הבעל על חיי צמצום, הגיוניות יותר ומתיישבות עם הכנסות הצדדים ואורח חייהם.
בהתאם, קבע השופט כי הבעל ישלם לבנותיו את המזונות המינימאליים שנקבעו בפסיקה: 1,200 שקל עבור הבת הגדולה ו-1,400 שקל עבור הבת הקטנה וכן יישא בהוצאות החינוך. בנוסף, ככל שהאישה, אשר מתגוררת עם הבנות אצל הוריה, תצטרך לשלם שכירות, הבעל יעביר לה 40% מדמי השכירות. מעבר לכך, בכל יתר ההוצאות, יחלקו ההורים שווה בשווה.
לבסוף פנה השופט ללב האב: "עסקינן במקרה טראגי. חיה לה ילדה בעולם, אשר אביה מתכחש לאבהותו... דומה שלא תהיה צדקה גדולה מזו, באם יאמץ האיש את אותה הבת לליבו, יראה בה כבתו, אף אם הוא מאמין שאינה בתו הביולוגית, ויגדלה יחד עם אחותה כאב לכל דבר ועניין".
לנוכח הדרישות המופרזות של האם, לא נפסקו הוצאות.
* עו"ד רן רייכמן עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק. שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין