לוחם ששירת במלחמת לבנון השנייה שוחרר מצה"ל לאחר שמצבו הנפשי הדרדר. הוא אובחן כחולה סכיזופרניה, אך קצין התגמולים טען שאין לכך קשר לתנאי השירות. בית המשפט קבע אחרת.
החייל התגייס לצה"ל בשנת 2005 ולאחר טירונות קרבית שובץ במוצב זרעית, הנמצא בסמוך לגבול לבנון, ועסק במשימות איסוף מודיעין.
במהלך שירותו, היה החייל אהוד על חבריו ומפקדיו, עבר מספר הכשרות בתחום המודיעין שדה ונשלח לקורס מפקדים, אך בעקבות מלחמת לבנון השנייה הוחזר במהלכו למוצב.
נפגעת במהלך השירות הצבאי?
פנה לעו"ד ייצוג נכי צה"ל
בתום המלחמה קודם החייל לתפקיד מפקד צוות ושימש גם כממלא מקום מפקד המחלקה, שנעדר באותה עת מהשירות.
לטענת החייל, חרף סיום הלחימה, הפעילות בשטח נמשכה באותה אינטנסיביות עד אוקטובר 2006, ובתקופה זו הוטלה עליו אחריות רבה, שגרמה לו לחוסר בשעות השינה ופגעה קשות בתפקודו.
לדבריו, הירידה בתפקודו לוותה בתחושות של חוסר ריכוז, איבוד זכרון, חולשה פיזית וכן ירידה בתאבון, והובילה לכך שבינואר 2007 הודח מתפקידו והוחזר לתפקיד של לוחם מן המניין.
מצבו לא השתפר גם כעבור שלושה חודשים ולכן הופנה על ידי מפקדיו לטיפול אצל קב"ן האוגדה. לטענת החייל, המפקד החדש של היחידה חשף בפני חבריו את העובדה שהוא מטופל אצל קב"ן, והדבר גרם לו תחושת בושה קשה, שהובילה לניתוק הקשר עם חבריו.
מצבו הנפשי של החייל המשיך להדרדר, ובנובמבר 2007 הוא נשלח לאשפוז בן חודש וחצי ביחידה לבריאות נפש בביה"ח רמב"ם, שם אובחן כסובל מסכיזופרניה. בפברואר 2008 הוא שוחרר מהשירות עם פרופיל 21.
החייל, שמאז סיום שירותו נדרש לטיפול תרופתי, פנה לקצין התגמולים כדי שיכיר בכך שהצבתו בתור מפקד מחלקה היא שגרמה להתפרצות מחלתו, אך זה דחה את בקשתו, בטענה שהחייל לא העלה תלונות המתאימות לתסמונות פוסט טראומתיות ולא הוכיח כל קשר בין מצבו לשירות הצבאי.
החייל ביקש לערער על קביעה זו, ופנה באמצעות בא כוחו, עו"ד שחר המאירי,לוועדת הערר לפי חוק הנכים שבבית משפט השלום בחיפה.
לטענתו, המחלה החלה באופן ברור על רקע הלחץ מהשירות הצבאי. תחילה, כמצב דכאוני מתמשך, עם פגיעה בולטת בתפקוד וירידה קיצונית במשקל ולאחר מכן, ומאחר שהטיפול בו התעכב במשך קרוב לשנה, הדכאון החמיר והפך לסכיזופרניה.
קצין התגמולים, שיוצג בידי פרקליטות מחוז מרכז, טען כי מדובר באדם צעיר שהתגייס ליחידה קרבית, והוכיח כוחות נפשיים לא מבוטלים כאשר עבר מסלול ארוך כלוחם תחת מצבים שונים ומלחיצים.
לדבריו, הסבירות שתקופה קצרה של פיקוד על קבוצה קטנה של אנשים גרמה להתפרצות פסיכוטית מוטלת בספק, וציין כי החייל הודח מתפקידו בעקבות שינוי במצבו הנפשי "ללא כל סיבה".
התפתחות איטית
עקב המחלוקת בין הצדדים מינתה הוועדה מומחה, שאישר כי החייל חלה בסכיזופרניה במהלך השירות בצה"ל. לדבריו, הביטויים המקדימים של המחלה התבטאו בשינוי התנהגותי חד עם בידוד חברתי ופגיעה בתפקודו כמפקד צוות. בנוסף, הסביר המומחה כי סכיזופרניה יכולה לשאת אופי של התפרצות פסיכוטית סוערת אך יכולה גם לשאת אופי "זוחל" ומתפתח.
יו"ר הוועדה השופט יואב פרידמן, ד"ר אלכס קורת, וד"ר צבי בן ישי, קיבלו את חוות הדעת, וקבעו כי מחלת הסכיזופרניה של המערער נגרמה במלואה עקב תנאי השירות, ויש להכיר בו כנכה צה"ל.
לנוכח קבלת הערעור, הורו חברי הוועדה לקצין התגמולים לשאת בהוצאות המשפט של המערער ולשלם שכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
* המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין